רשלנות רפואית באבחון עובר מקרוזומי עלולה להיות בעלת השלכות חמורות הן ליולדת והן לעובר.
מקרוזומיה עוברית היא מצבו אשר מתרחש במהלך ההריון בו העובר הופך להיות גדול באופן חריג ביחס לשלב ההריון בו הוא נמצא.
לא קיימת הגדרה אוניברסלית למקרוזומיה, אך בדרך כלל עובר מוגדר כמקרוזומי במידה והצפי הוא שמשקלו בעת הלידה יהיה 4 ק"ג ומעלה.
לרוב ניתן לראות בהריונות אלו כי בנוסף למשקל הגבוה קיימת חוסר פרופורציה בין גודל הראש, הכתפיים והבטן.
בשנים האחרונות יש עליה בכמות הנשים אשר עוברן מוגדר כמקרוזומי וזאת בעיקר בשל העלייה בשכיחות של השמנה אימהית.
מקרוזומיה עוברית מסבכת עד 50 אחוז מההריונות בנשים עם סוכרת הריון ו – 40 אחוז מההריונות בהן ליולדת סוכרת מסוג 1 ו-2.
לידת תינוקות במשקל של יותר מ- 4,500 גרם מתרחשת פי 10 יותר אצל נשים הסובלות מסוכרת בהשוואה לנשים עם רמות גלוקוז תקינות.
מקרוזומיה עוברית היא מצב מסוכן לכל הריון וזאת משום שהוא מקשה מאוד על לידה רגילה.
לפיכך, מעקב קפדני ואבחון בזמן של מקרוזומיה עוברית חשובים מאוד.
על הרופאים לנהל סיכון זה כדי להימנע מתוצאות איומות.
אבחון מקרוזומיה עוברית
אבחון מקרוזומיה עוברית עשוי להיראות כמו דבר פשוט יחסי לביצוע . הרופא רק צריך לבדוק את גודלו של העובר לפני הלידה.
למרבה הצער זה לא כל כך פשוט מכיוון שאין שיטה קלה לשקול עובר ברחם.
בדיקות אולטרסאונד מספקת תמונות של העובר אך לא מדידות משקל מדויקת.
רופאים יכולים להשתמש באולטרסאונד בשליש השלישי כדי לבצע מדידות ולהשתמש בהן כדי להעריך את משקל העובר, אך ידוע כי מדידה זו אינה מדויקת כלל וכלל.
לבדיקות אולטראסאונד המבוצעות בשלב מוקדם יותר במהלך ההריון חשיבות גבוהה יותר, במיוחד כאשר ניתן לראות בעזרתן תבנית מתמשכת של עליה בגודלו של העובר.
מדידת מי השפיר היא שיטה נוספת לניטור משקל העובר.
ניתן להשתמש במדידה של כמות מופרזת של מי שפיר (בשילוב עם אינדיקטורים אחרים) לאבחון מקרוזומיה עוברית.
מדידת גודל הרחם הוא מדד נוסף המשמש לפיקוח אחר משקל העובר.
מדידת גודל הרחם הוא בעצם המרחק בין הרחם לחלק העליון של עצם האגן של היולדת.
מרחק קצר יותר בין השניים הוא אינדיקטור לגודל ומשקל העובר הגדול.
אבחנה של מקרוזומיה עוברית כוללת הכרה של הרופאים המטפלים בשלל התסמינים וגורמי הסיכון אותם מציגה היולדת
והיעדר התייחסות לגורמי הסיכון של היולדת כמו גם לנתוני עובר עלולים לעלות כדי רשלנות רפואית באבחון מקרוזומיה עוברית.
גורמי הסיכון הידועים למקרוזומיה עוברית כוללים סוכרת לפני ההיריון וגם סוכרת הריון. מצבים אלו מעלים את הסיכון למקרוזומיה עוברית ולפרע כתפיים.
אצל תינוקות לאמהות סוכרתיות ניתן לזהות יותר מקרים של היעדר פרופורציה גדול יותר בין איברי הגוף מאשר אצל תינוקות בגודל דומה אשר נולדו לאימהות ללא סוכרת.
יש לכך משמעות רבה וזאת משום שכאשר משקלו של העובר גדול מ – 3.5 קילוגרם, הסיכון לפרע כתפיים הוא פי שניים עד פי 3 יותר גבוה אצל נשים סוכרתיות.
גורם סיכון אחר לקיומה של מקרוזמיה עוברית כולל היסטוריה קודמת של מקרוזומיה, רמת גלוקוז גבוהה, השמנת יתר ורעלת הריון סוכרתית.
הכרה ואבחון בזמן של מקרוזומיה עוברית הינה קריטית במניעת סיבוכי הלידה.
סיבוכים הנובעים מרשלנות רפואית באבחון מקרוזומיה עוברית
במקרים בהם מאובחנת המקרוזומיה במועד, בדרך כלל ניתן לטפל בה בבטיחות על ידי לידה מוקדמת בניתוח קיסרי.
יש חובה על הצוות הרפואי לדון עם היולדת לגבי אפשרויות הלידה העומדות בפניה, לרבות לגבי הצורך בניתוח הקיסרי
בשל הסיכון המוגבר לקיומו של פרע כתפיים במקרים בהם תתבצע לידה רגילה.
אם מקרוזומי עוברית אינה מאובחנת כראוי, עם זאת, היא עלולה לגרום לסיבוכים מסוכנים במהלך הלידה.
אם התינוק גדול מדי, יש לו סיכוי גדול הרבה יותר להיתקע בתעלת הלידה.
סיבוכי לידה כגון פרע כתפיים נוטים להופיע הרבה יותר במקרים של מקרוזומיה עוברית לא מאובחנת.
כאשר מתעוררים סיבוכים אלה, על הרופאים בחדר הלידה לפנות לטכניקות חירום
ולהשתמש בכלים אשר לעתים קרובות מובילים לפגיעות בלידה כמו שיתוק על שם ארב ושיתוק מוחין.
אם נגרם לכם נזק כתוצאה מלידת עובר מקרוזומי אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.