סיבוך בלידה מתייחס לכל מצב מיילדותי חריג או אירוע לוואי המתרחש במהלך הריון, צירים או לידה שעלולים להשפיע לרעה על האם או התינוק.
סיבוכים מיילדותיים הם בסופו של דבר הגורמים לכל פציעות הלידה.
ישנם מספר סיבוכי לידה ידועים המתרחשים באחוז מסוים מכלל ההריונות בשיעורי התרחשות משתנים.
חלק מהסיבוכים הללו שפירים יחסית בעוד שאחרים יכולים להיות מסוכנים ואף מסכני חיים.
הרשימה שלהלן מתארת את סיבוכי הלידה המסוכנים ביותר.
אלו הם הסיבוכים שהכי קשה לרופאים להתמודד איתם ובעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לגרום לפציעות לידה קטסטרופליות או למוות.
זכרו שלמרות שחשוב להכיר את סימני האזהרה, אירועים אלו נדירים.
1.קרע ברחם
קרע ברחם נמצא בראש הרשימה שלנו מכיוון שהוא ללא ספק המסוכן ביותר מבין כל הסיבוכים המיילדותיים הן לתינוק והן לאם.
קרע ברחם הוא אירוע נדיר בו הקיר או רירית הרחם של האם נקרעים. הקרע של דופן הרחם מתרחש באופן פתאומי ולרוב ללא כל אזהרה מוקדמת.
במקרים חמורים, הקרע פותח חור בדופן הרחם, מה שמאפשר למי השפיר ואף לתינוק לצאת מהרחם.
הסיבה שקרע ברחם כל כך מסוכן היא שברגע שמתרחש קרע,
התינוק נמצא תחת איום מיידי של חוסר חמצן, מה שגורם לנזק מוחי גדול או מוות מהר מאוד.
ברגע שבו הרחם נקרע, התינוק בסכנה. בהתאם לחומרת הקרע,
יש ליילד את התינוק דרך ניתוח קיסרי חירום תוך 30 דקות לכל היותר כדי למנוע פגיעה מוחית הרסנית או מוות.
אפילו בנסיבות הטובות ביותר, כאשר הקרע מאובחן באופן מיידי והרופאים מוכנים לניתוח קיסרי חירום, 10-30 דקות הם לרוב לא מספיק זמן,
אך מעט מאוד קרעים ברחם מתרחשים בנסיבות האופטימליות.
למרות שרוב הקרעים מתרחשים בבית החולים במהלך הצירים, הם לא תמיד מאובחנים מיד. זו הסיבה שקרע ברחם הוא אירוע מסוכן ביותר.
2. כליאת כתפיים (דיסוטציה של הכתף)
כליאת כתפיים היא אירוע חירום שעלול להתרחש לפתע במהלך לידה נרתיקית
בו כתפו של התינוק נתקעת בזמן הכניסה לתעלת הלידה, לרוב על עצם האגן של האם.
התרחשות של כליאת כתף במהלך הלידה מהווה סכנה דחופה לרווחת התינוק.
כאשר התינוק נתקע בתעלת הלידה חוסר חמצן יוצר סיכון לפגיעה מוחית או אפילו מוות אם המצב לא יטופל במהירות.
כליאת כתפיים מחייבת את הרופאים לפעול במהירות כדי לשחרר את התינוק ממקומו כדי למנוע פציעה היפוקסית.
ישנם מספר תמרונים המשמשים בדרך כלל כדי לשחרר את הכתף התקועה.
עם זאת, מה שהופך כליאה בכתף למסוכנת במיוחד עבור התינוק, הוא שהיא נוטה להיות חרב פיפיות.
התגובה לכליאת הכתף היא לעתים קרובות מסוכנת לתינוק בדיוק כמו המצב עצמו.
בעודם ממהרים לשחרר את כתפו של התינוק, הרופאים והאחיות בחדר הלידה משתמשים לעתים קרובות יותר מדי במתיחת רוחב, או בכוח.
הם מושכים ודוחפים חזק מדי ומהר מדי ובסופו של דבר גורמים לפציעה פיזית לתינוק.
כאשר כליאה של הכתף אינה מנוהלת במהירות מספקת, חוסר החמצן הנובע מכך עלול לגרום לפציעות מוחיות ולנכויות כגון שיתוק מוחין.
כוח מוגזם בתגובה לדיסטוציה של הכתף עלול לגרום לשבר בעצמות הצווארון או לנזק לעצבי מקלעת הזרוע בבסיס הצוואר.
סוג זה של נזק עצבי הוא הגורם לפציעת לידה ספציפית הנקראת שיתוק על שם ארב.
3. צניחת חבל הטבור
סיבוך חירום מסוכן נוסף במהלך הלידה הוא צניחת חבל הטבור. חבל הטבור הוא קו החיים הקריטי המחבר בין תינוק לאם.
בלידה רגילה התינוק עובר תחילה את תעלת הלידה ואחריו חבל הטבור והשליה.
צניחת מתרחשת כאשר חבל הטבור החיוני צונח תחילה לתוך פתח צוואר הרחם ומסתיים מול התינוק כשהוא נכנס לתעלת הלידה.
זה מסוכן מאוד מכיוון שכאשר ראשו של התינוק נדחף כלפי מטה, הוא ידחוס את חבל הטבור כנגד האגן או דפנות תעלת הלידה.
צביטה או דחיסה זו של החוט יכולה להגביל או אפילו לנתק לחלוטין את אספקת החמצן של התינוק מהאם.
חבל הטבור נדחס יותר ויותר ככל שהצירים של היולדת ממשיכים לדחוף את התינוק כלפי מטה.
דחיסה של חבל טבור צנוח מחייבת לידה מיידית של התינוק כדי למנוע מחנק בלידה.
אחת הסיבות לכך שצניחת חבל הטבור כל כך מסוכנת היא שזה אחד מהאירועים הבודדים
שיכולים לנתק לחלוטין את החמצן לתינוק, בניגוד לבעיות אחרות בהם החמצן מוגבל או מופחת.
זו הסיבה ששיעור התמותה סביב הלידה מצניחת חבל יכול להגיע עד 50%.
למרבה המזל, צניחה של חבל הטבור הוא אירוע נדיר מאוד המדווח בפחות מחצי אחוז מכלל הלידות.
שיעור המופעים הנמוך הזה הוא הסיבה לכך שהוא מדורג רק במקום השלישי ברשימה שלנו.
4. כוריואמניונטיס
כוריואמניוניטיס הוא סיבוך במהלך ההריון שבו זיהום חיידקי אימהי חודר למי השפיר ו/או לקרום העובר.
הזיהום מקורו בדרך כלל באזור הנרתיק של האם ומתפשט כלפי מעלה לתוך הרחם.
למרות שזיהומים אימהיים במהלך ההיריון נפוצים למדי,
כוריאמניוניטיס הוא סוג ייחודי של זיהום אימהי שאינו שכיח (נמצא רק ב-2% מההריונות) והוא מסוכן במידה ניכרת.
כוריואמניוניטיס מעמיד את העובר בסכנה משמעותית.
הסיבה שהכוריואמניוניטיס כל כך מסוכנת היא בגלל שהזיהום בקרומי העובר
יכול לשבש ישירות את אספקת החמצן והחומרים המזינים מהאם לתינוק.
מחקר חדש הראה שסוג זה של זיהום תוך מי השפיר יכול לגרום למניעת חמצן טרום לידתי
או להפרעה באספקת החמצן ולגרום לפגיעות מוחיות אצל התינוק.
כוריואמניוניטיס מוכרת כיום כגורם משמעותי לשיתוק מוחין.
סכנה פוטנציאלית נוספת של זיהום מסוג זה היא שהוא עלול לגרום לצירים מוקדמים
וללידה אשר מגבירים מאוד את הסיכונים לפציעות לידה גדולות.
5. מקרוזומיה עוברית
מקרוזומיה עוברית היא המונח המדעי לתינוק גדול מדי ללידה נרתיקית בטוחה.
ההגדרות הקליניות של מאקרוזומיה עוברית שונות, אך כל תינוק שמשקלו עולה על 4 קילוגרם נחשב מקרוזומי. בטווח המלא נחשב מקרוזומי.
כשלעצמו, מקרוזומיה עוברית היא למעשה לא מצב בריאותי שלילי.
אין שום דבר לא בריא מטבעו בתינוק גדול. מקרוזומיה עוברית לא מאובחנת היא הסיבוך שעלול להיות מסוכן.
לידה נרתיקית אינה בטוחה עבור תינוקות מקרוזומיים מכיוון שהם גדולים מדי וקיימת סבירות גבוהה מאוד שהם יתקעו בתעלת הלידה.
כאשר תינוק נתקע בתעלת הלידה במהלך הלידה, הוא נמצא בסיכון לחוסר חמצן,
שעלול לגרום לפציעות מוחיות חמורות כמו גם לפגיעות גופניות קשות.
סיכום ומסקנות אודות סיבוכי לידה
הבעיות והסיכונים אשר הוצגו לעיל מהוות רשימה חלקית בלבד של הסיכונים והנזקים אשר עלולים להתרחש במהלך ההיריון והלידה.
חשוב לדעת שבחלק ניכר מהמקרים גם אם האירוע עצמו היה בלתי נמנע, הנזק הסופי הינו תוצר של רשלנות רפואית של הצוות הרפואי
אשר לא הגיב לאירוע בזמן או לחלופין שהגיב לאירוע בצורה שגויה.
לאור האמור, אם נגרם לכם או לילדכם נזק כתוצאה מסיבוך שהתרחש במהלך ההיריון או בלידה אתם מוזמנים לפנות אלינו.
משרדנו עוסק בתביעות רשלנות רפואית ואנו עובדים עם מיטב המוחות לצורך בחינת כל תיק ותיק.
אנו נספק לכם ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות ונלווה אתכם עד לקבלת הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.