ההתקדמות הטכנולוגית סייעה לסלק גורמים פוטנציאליים רבים הפוגעים באמהות ובתינוקות במהלך ההיריון והלידה.
עם זאת, לידת ילד עדיין יכולה להציב אתגרים רפואיים רבים.
זה נכון גם עבור נשים שעברו את כל ההיריון שלהן בצורה בריאה וללא שום בעיות.
סיבוך אחד שההתקדמות הרפואית לא הצליחה למנוע עד לימים אלה אינו מתעורר אלא רק שניות ספורות לפני השלמת הלידה.
סיבוך זה, שנקרא כליאת כתפיים, הוא סיבוך מילדותי שנתקלים בו לאחר שראש התינוק כבר יצא החוצה.
אם כליאת כתפיים מתרחשת ואינה מנוהלת כראוי על ידי הצוות הרפואי המיילד,
התינוק יכול לסבול מפציעות קשות וקבועות כתוצאות מההתנהלות בשניות האחרונות של הלידה.
רופאים, מיילדות וצוותי סיעוד מילדותיים מאומנים לבצע לידה
במצב של כליאת כתפיים באופן שיגן בצורה הטובה ביותר על התינוק מפציעה.
עם זאת, מכל סיבה אפשרית, ישנם מקרים בהם נעשות טעויות רפואיות כאשר מזהים קיומה של כליאת כתפיים.
טעות רפואית לידת תינוק עם כליאת כתפיים יכולה להותיר ילד עם פגיעות קבועות בעצב ובחוט השדרה.
אם אתם מאמינים שילדכם סבל מפציעה כתוצאה מלידה עם כליאת כתפיים,
פנו אלינו להתייעצות ללא עלות וללא התחייבות כדי לבדוק את נסיבות הלידה והפגיעה של ילדכם.
מה זה כליאת כתפיים אצל התינוק?
כליאת כתפיים מתרחשת רגע לפני הלידה המלאה של התינוק.
ראשו של התינוק יצא מתעלת הלידה (יוצא מהנרתיק),
אך כתפו של התינוק נלכדת מאחורי עצם הערווה של האם סמוך לסוף תעלת הלידה.
כשהכתף תקועה, הכתפיים ושאר גופו של התינוק לא יוצא החוצה.
לאחר שיצא ראשו של התינוק, הוא עלול לחזור חזרה לתעלת הלידה בגלל מתח הנוצר מהכתף התקועה,
לעתים נוצר כתוצאה מהמצב דחיסה של חבל הטבור אשר פוגעת באספקת החמצן של התינוק.
מסיבה זו כליאת כתפיים נחשבת למקרה חירום מילדותי.
בזמן חירום, מכירים בכך שלרופא המטפל יש מספר דקות
להקל על כליאת הכתפיים לפני שהתינוק יסבול מפגיעה הנובעת מהמחסור בחמצן .
כיצד מטפלים במצב של כליאת כתפיים בלידה?
מספר טכניקות או תמרונים שונים תוכננו כדי להקל על הכתף התקועה או "המושפעת"
על מנת ליילד את התינוק בבטחה בתוך מסגרת הזמן הבטוחה לכך.
טכניקות אלו בהן משתמשים לעתים קרובות בו זמנית,
נועדו לעשות אחד משני דברים: לשנות את זווית תעלת הלידה של האם או לשנות את מיקום כתפי התינוק.
זווית תעלת הלידה משתנה על ידי התאמת מיקום האם על המיטה ומשיכת רגליה לאחור כדי לכופף את האגן בזווית אחרת.
אחת הדרכים לשנות את תנוחת הכתף של התינוק כוללת אחות או רופא אחר
שממש לוחץ על החלק התחתון של הבטן של היולדת באזור עצם הערווה שלה
כדי לנסות לדחוף את כתף התינוק מתחת ומעבר לעצם הערווה.
טכניקות אחרות כוללות את הרופא המיילד או המיילדת המגיעים אל התינוק בכדי לשחרר את כתפו של התינוק,
באמצעות סיבוב של הכתף ויילוד של הכתף התחתונה
אשר אינה תקועה לפני הכתף התקועה, בכדי להקל על כליאת הכתפיים.
לעתים קרובות, נעשה חתך לתוך הפרינאום של האם (המכונה "אפיזיוטומיה"),
כדי להגדיל את גודל פתח הנרתיק כדי להקל על התמרונים הללו ועל הלידה.
גורמי סיכון לכליאת כתפיים
ברוב המקרים אין אזהרה מוקדמת לפיה הלידה עתידה להסתבך על כליאה של כתפיו של התינוק.
עם זאת, ישנם מצבים וממצאים מסוימים המגבירים את הסבירות לכליאת כתפיים.
חלק מגורמי הסיכון הנפוצים יותר כוללים סוכרת הריון,
השמנת יתר מצד היולדת ומקרוזומיה עוברית (תינוק גדול ביחס לגיל ההיריון).
עם זאת, גורמי סיכון אחרים יכולים גם הם להגדיל את הסיכוי לכליאת כתפיים, כולל:
- כליאת כתפיים בהיריון קודם.
- הערכת משקל של העובר העולה על 4,500 גרם.
- אגן אימהי קטן או לא תקין.
- השמנה של היולדת.
- סוכרת הריונית של היולדת.
- לידה אשר לא מתקדמת או אף כזו אשר נעצרה לחלוטין.
- לידה מכשירנית (לידת מלקחיים או לידת ואקום)
ברוב המקרים, כליאת כתפיים אינה ניתנת לחיזוי, ולכן,
לא מקובל לבצע ניתוח קיסרי אך ורק כדי למנוע כליאה של הכתפיים פוטנציאלית.
עם זאת, בנסיבות מסוימות בגלל גורמי הסיכון לפני הלידה או מכיוון שהלידה אינה מתקדמת כראוי,
הסטנדרט הרפואי של הטיפול ידרוש ביצוע ניתוח קיסרי ולא לידה נרתיקית.
אם סטנדרט הטיפול המתבקש דורש לידה ניתוחית ולא לידה נרתיקית מסוכנת יותר,
ובסופו של דבר לא בוצע ניתוח קיסרי, ייתכן שהרופא יישא באחריות לכל פציעה שתתרחש במהלך הלידה הנרתיקית.
עם זאת, באופן הרבה יותר נפוץ ניתן לראות מקרים בהם לא ניתן היה לצפות כליאת כתפיים,
והשאלה הרפואית והמשפטית שעולה הינה האם הטיפול בכליאת הכתפיים בוצע כנדרש החל מהרגע בו הבעיה הופיעה.
האם ניתן למנוע כליאת כתפיים אצל תינוקות?
ברוב המקרים, כליאת הכתפיים אינה ניתנת למניעה.
עם זאת, על הרופא להיות מודע לגורמי הסיכון לכליאת כתפיים אצל כל יולדת ובכל היריון.
במקרים מסוימים כאשר הסיכון לכליאת כתפיים הוא גבוה מאוד,
יש לתזמן ניתוח קיסרי אלקטיבי כדי להימנע לחלוטין מתהליך הלידה.
אולם בכל המקרים ברגע שנתקלים בכליאת כתפיים, על הרופא או המיילדת
להשתמש בטכניקות שתוארו לעיל כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בתינוק.
כליאת כתפיים ופגיעה של המקלעת הברכיאלית
הכליאה עלולה להוביל לפציעות אצל התינוק גם בנסיבות הטובות ביותר.
למשל, אם התמרונים הסטנדרטיים לא הקלו על כליאת הכתפיים בתוך כמה דקות
התינוק יהיה בסיכון גבוה יותר לפגיעה מוחית או למוות מחוסר חמצן,
והרופא או המיילדת יצטרכו להפעיל כוח ולשבור ממש את עצם הבריח אצל התינוק.
עם זאת, חשוב להבהיר כי מדובר במצב יוצא דופן אשר לא מתרחש בדרך כלל.
כמעט בכל הנסיבות לא ניתן להשתמש ביותר ממתיחה עדינה לצורך שחרור הכתף המושפעת לצורך לידת התינוק.
נאמר כי כמות הכוח או "המתיחה" שיש להפעיל על התינוק במצב של כליאת כתפיים
לא צריכה להיות יותר מאשר השימוש המבוצע בלידה "רגילה".
משיכה מוגזמת, פיתול או משיכה בראשו או בצווארו של התינוק
עלולים לגרום לפגיעה חמורה וקבועה בחוט השדרה של התינוק,
בשורשי עצב צוואר הרחם או בעצבים המסתעפים מחוט השדרה בצוואר.
קיבוץ, או צרור, של עצבים היורדים מחוט השדרה בצוואר ומסתעפים בזרועות מכונה "מקלעת ברכיאלית".
כל אחד מתמרוני הלידה והטכניקות שתוארו לעיל נועדו להקל על הכתף הלכודה באופן שאינו גורם ללחץ מופרז,
פיתול או מתיחה לראשו ולצווארו של התינוק ולעצבי המקלעת הברכיאלית.
רופאים ומיילדות מאומנים לעולם לא פשוט למשוך או לסובב את ראשו של התינוק כדי להקל על הכליאה של הכתפיים.
כמו כן מלמדים אנשי מיילדות לעולם לא ללחוץ על החלק העליון של בטנה של האם (הפונדוס)
כאשר הם מתמודדים עם כליאת כתפיים מכיוון שהיא רק תשמש לפגיעה נוספת בכתף מאחורי עצם הערווה.
לרוע המזל, כאשר נתקלים בכליאת כתפיים הצוות המיילד עלול לשכוח חלקים מהכשרתו,
או להיבהל שלא לצורך, בהלה אשר עלולה להוביל למשיכה שימוש יתר בכוח בדרך אחרת כדי ליילד את התינוק.
כאשר הראש נמשך או מסובב בזמן שהכתף תקועה במקום, העצבים היורדים
מחוט השדרה בצוואר נמתחים ולעתים קרובות נקרעים לחלוטין וגורמים לפגיעה משמעותית לילד.
תלוי במידת הכוח ובמיקומו, פציעות הילד יכולות לנוע בין אובדן תחושה זמני לשיתוק קבוע של כל זרועו.
מהו שיתוק של המקלעת הברכיאלית?
המקלעת הברכיאלית היא קבוצת העצבים המסתעפת מחוט השדרה באזור הצוואר ונמתחת מטה דרך הזרוע.
עצבים אלה שולטים בכוח, בתנועה ובתחושה בזרוע, בפרק כף היד וביד עצמה.
פגיעה בעצבים במקלעת הברכיאלית עלולה לגרום לשיתוק של המקלעת הברכיאלית.
שיתוק על שם ארב (פרע כתפיים) הוא השם שניתן לשיתוק הנובע מפגיעה בעצבים העליונים בתוך צרור המקלעת הברכיאלית.
נזק לעצבים המרכיבים את הענפים התחתונים של צרור המקלעת ידוע בשם שיתוק קלומפקה.
יילוד לא נכון עלול לגרום לטווח של פגיעה בילד התלוי במידת הפגיעה בעצבים.
חלק מהילדים יסבלו מפציעה זמנית או חולפת שתחלוף עם הזמן ללא טיפול או עם טיפול מועט.
ילדים אחרים עשויים להידרש לשבועות, חודשים או שנים של טיפול, אחרים עשויים להזדקק לניתוח.
חלק מהילדים יחזרו לשימוש מלא ותחושה בזרועם ובידם, אחרים באופן טרגי נותרים עם זרוע משותקת לחלוטין.
מידת או אופי הפגיעה בעצבים תשפיע על ההחלמה והתחזית לעתיד.
הפגיעה הקשה ביותר תגרום לפגיעה בחוט השדרה של התינוק עצמו.
פגיעת תלישה היא המונח המשמש כאשר שורש העצב נקרע מחיבורו לחוט השדרה.
קרע עצבי הוא הפרעה של כל או חלק מהסיבים על העצב אשר יכולים להתרחש בכל מקום לאורך העצב.
פגיעת מתיחה כוללת פגיעה בעצב אך לא עד כדי קרע או שבר.
סיבוכים אפשריים אצל היולדת
לצד פציעות הנגרמות לתינוק, עלולים להיגרם סיבוכים ליולדת מלידה במצב של כליאת כתפיים.
הפעולה המבוצעת לעתים לצורך הוצאת התינוק בבטחה היא פריקה של עצם הערווה,
פעולה אשר עלולה לגרום לפגיעה עצבית קבועה ברגל של היולדת.
בנוסף, לעתים נוצרים קרעים מדרגה שלוש או ארבע
אשר יכולים להגיע עד לפי הטבעת של היולדת ולגרום לסיבוכים ולנכות ממושכת.
עזרה משפטית במקרים של כליאת כתפיים ונזק לתינוק או ליולדת
אם את או ילדך חוויתם פציעה הקשורה לכליאת כתפיים,
עליך להתייעץ עם עורך דין לרשלנות רפואית כדי לבחון את נסיבות הלידה על מנת להגן עליך ועל הזכויות של ילדך.
בעוד שלפעמים פגיעות ונזקים יכולים להתרחש למרות שניתן טיפול הולם,
לעתים קרובות הפגיעה נגרמה על ידי טיפול מילדותי שגוי אשר ניתן על ידי הרופא, המיילדת או צוות האחיות המיילדות.
אם הצוות הרפואי אשר טיפל בך עשה טעויות שהביאו לכך שילדך סובל משיתוק או מפגיעת לידה אחרת,
הוא עשוי להיות אחראי לכאבים, לנכויות ולעלויות הרפואיות הנלוות לכך.
משרדנו ישמח לעזור לכם. פנו אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר לצורך קבלת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות.