שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי מתרחש בכ-0.27 לכל 1,000 לידות חי.
זהו הסוג השני בשכיחותו של שיתוק מוחין. שיתוק מוחין אטטואידי דיסקינטי מאופיין בפגיעה בגרעיני הבסיס, שהם החלק במוח המעורב בשליטה בתנועה.
נזק זה הוא בדרך כלל תוצאה של אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית או צהבת של הילוד.
מונחים אחרים לסוג זה של שיתוק מוחין CP כוללים שיתוק מוחין אטטואידי ושיתוק מוחין דיסקינטי.
הגורמים לשיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי
הגורם השכיח ביותר לשיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי הוא אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (HIE),
פציעת לידה שבה מוחו של תינוק ניזוק עקב חוסר חמצן או זרימת דם לא מספקת.
זה גם נובע לעתים קרובות מצהבת של הילוד, סוג של נזק מוחי שעלול להופיע אצל תינוקות עם צהבת שלא טופלה כהלכה ורמות בילירובין גבוהות.
האזורים הספציפיים במוח המושפעים תלויים בחלקם בשאלה אם הנזק הוא כתוצאה מחוסר חמצן בלידה או מצהבת של הילוד.
סימנים מוקדמים של שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי
רוב התינוקות המפתחים שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי מפגינים סימנים של מצוקה עוברית זמן קצר לפני או במהלך תהליך הלידה.
לעתים קרובות הם גם צריכים הנשמה לאחר הלידה – זה קורה בשיעורים גבוהים יותר אצל תינוקות
המפתחים שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי מאשר אלה שמפתחים שיתוק מוחין ספסטי או אטקסי.
תוצאות ארוכות טווח של שיתוק מוחין אטטואידי
שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי קשור לעתים קרובות לנכות חמורה.
תסמינים עיקריים של שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי כוללים:
- דיסטוניה (תנועות חוזרות, פיתולים חריגים ובעיות יציבה).
- כוריאה (תנועות קופצניות לא רצוניות).
- אטטוזיס (תנועות איטיות ומתפתלות).
- לפעמים כוריאה ואטטוזיס מתרחשים במקביל זה ידוע בשם כוריו-אטטוזיס.
ילדים עם שיתוק מוחין מסוג דיסקינטי-אטטואידי עשויים לחוות שינויים תכופים בטונוס השרירים: יום אחד השריר עשוי להיות מתוח מדי, ולמחרת רפוי מדי.
תנודות אלו מושפעות מניסיונות תנועות ושינויים במצב הרגשי.
שיתוק מוחין אטטואידי מתבטא אצל כל אדם בצורה אחרת תלוי במיקום ובגורם לפציעה (כגון חוסר חמצן בלידה צהבת של הילוד), וכן בתקופה שבה היא התרחשה.
זה יכול להשפיע על התנועה בכל הגוף, ועלול לגרום לקושי עם:
- אחיזה או מניפולציה של חפצים.
- ישיבה זקופה.
- הליכה -79% מהילדים עם שיתוק מוחין אטטואידי – דיסקינטי אינם מסוגלים ללכת באופן עצמאי.
- אכילה.
- דיבור – במחקר אחד, 38 מתוך 48 ילדים עם שיתוק מוחין אטטואידי לא היו מסוגלים לדבר באופן קוהרנטי.
ילדים רבים עם שיתוק מסוג זה סובלים גם מהפרעות הכוללות התקפי פרכוסים ולקויות אינטלקטואליות או התפתחותיות.
התדירות של שני המצבים הללו נמצאת בקורלציה ישירה עם חומרת הליקוי המוטורי.
אבחון של שיתוק אטטואידי
שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי לרוב אינו מאובחן עד שילד מחמיץ אבני דרך התפתחותיות מסוימות,
וחלק מהסימנים והתסמינים (שנדונו לעיל) הופכים ברורים יותר.
בשלב זה, על הרופאים לבצע הערכות קליניות.
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) משמשת בדרך כלל כדי לאשר אבחנה של היקף ומיקומה של הפגיעה המוחית.
עם זאת, שיעור הזיהוי של שיתוק מוחין אטטואידי דווח כנמוך יחסית .
טיפול בשיתוק אטטואידי
למרות ששיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי אינו מצב שניתן לריפוי, לרוב ניתן למנוע אותו.
אנשי מקצוע רפואיים צריכים להיות מודעים לגורמי סיכון לפציעות ונזקים בלידה,
ולנקוט באמצעים כדי למנוע את התרחשותם על ידי ביצוע הלידה בזמן ובצורה הנכונה.
גם לאחר שתינוק סובל מפציעה היפוקסית-איסכמית,
ייתכן שניתן יהיה למנוע או למזער נזקים ארוכי טווח על ידי מתן טיפול מיידי בעזרת היפותרמיה.
כמו כן, ניתן להימנע בקלות מקרניקטרוס (צהבת של הילוד) עם טיפול מתאים לצהבת והיפרבילירובינמיה.
לאחר שנגרם נזק מוחי מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית או קרניקטרוס, לא ניתן להחזיר את המצב לאחור,
אך עדיין ישנם טיפולים חשובים שיכולים לעזור להקל על הסימפטומים של שיתוק מוחין אטטואידי – דיסקינטי.
טיפולים הניתנים לעתים קרובות לילדים עם שיתוק מוחין ספסטי, כגון זריקות בוטולינום טוקסין (בוטוקס),
בקלופן וניתוחים, עשויים שלא להיות יעילים באותה מידה בחולים עם שיתוק מוחין אטטואידי.
עם זאת, סוגים מסוימים של טיפולים המשמשים לטיפול בצורות אחרות של שיתוק מוחין יכולים להועיל מאוד גם לילדים עם שיתוק אטטואידי.
בין היתר, אלה כוללים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור.
חשוב לציין שטיפול בדיבור יכול גם לשפר את יכולת האכילה והבליעה.
למרות שעדיין לא אושר על ידי ה-FDA, גירוי מוחי עמוק (DBS) הוכח גם כמשפר את התוצאות בילדים עם שיתוק מוחין אטטואידי.
גירוי מוחי עמוק נעשה על ידי הנחת אלקטרודות במוח, וכן נוירוסטימולטור המושתל בבית החזה.
הנוירוסטימולטור שולח פולסים שעוזרים לווסת דפוסי פעילות מוחית חריגה.
הוא פועל בדומה לקוצב לב המשמש לשליטה בפעילות הלב.
בעתיד, זה עשוי להיות טיפול נפוץ יותר עבור שיתוק מוחין אטטואידי .
עזרה משפטית עבור ילדים עם שיתוק מוחין אטטואידי-דיסקינטי
שיתוק אטטואידי מופיע לעיתים קרובות כתוצאה מרשלנות רפואית.
אנשי מקצוע רפואיים אינם מצליחים לזהות ולהגיב מיידית לסיבוכי הריון, שעלולים לגרום לפציעות לידה ולשיתוק מוחין שלאחר מכן.
לחלופין, הם עשויים לבצע התערבויות שמסכנות את התינוק שלא לצורך:
דוגמאות כוללות שימוש לא הולם במלקחיים ובמכשיר הוואקום או בתרופות המזרזות לידה כמו פיטוצין או ציטוטק.
לבסוף, אי טיפול נכון בצהבת יכול לגרום לתינוק שיכול היה להיות בריא לחלוטין לפתח שיתוק מוחין אטטואידי.
פציעת לידה היא תחום משפט שקשה לעסוק בו בשל האופי המורכב של התיעוד הרפואי.
למשרדנו ניסיון רב בטיפול במקרים של רשלנות רפואית בלידה במקרים הקשורים לשיתוק מוחין.
כדי לברר אם יש לכם עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, צרו קשר עם משרדנו כדי לשוחח עמנו.
חשוב לדעת שהייעוץ ניתן ללא עלות וללא התחייבות.
אנו נותנים יחס אישי לכל ילד ומשפחה שאנו עוזרים לה, וזמינים 24/7 לשוחח איתכם.