כמה שווה התביעה שלי?
כאשר עורך דין בוחן תיק העוסק ברשלנות רפואית הוא בודק למעשה שלושה דברים עיקריים.
- האם באמת הייתה במקרה שלפניו שגיאה העולה כדי רשלנות רפואית?
זו השאלה החשובה ביותר שכן במידה ואין רשלנות, אין טעם בכלל לבחון את גובה הנזק
וזאת משום שאי אפשר לתבוע בגינו את המוסד הרפואי.
על מנת לענות על השאלה הזו יש להתייעץ כמובן עם מומחים רפואיים הרלוונטיים לתחום. - האם יש נזק?
קיימים מקרים בהם ניתן לזהות רשלנות חמורה של הצוות הרפואי, אך התמזל מזלו של המטופל ולא נגרם לו שום נזק.
במקרים כאלה אין מקום להגיש תביעה לבית המשפט שכן בית המשפט פוסק פיצוי אך ורק במקרים בהם ניתן לטעון לנזק כלשהו שנגרם כתוצאה מהרשלנות. - קשר סיבתי – האם ניתן לומר שההתנהלות הרשלנית היא זו שהובילה לנזקיו של המטופל.
קיימים מקרים בהם ניתן לזהות רשלנות של רופא ונזק למטופל
אך לא ניתן לטעון שהגורם לנזקיו של המטופל הוא רשלנות הרופא ועל כן אי אפשר להתקדם לתביעה משפטית.
הארכת שווי של תביעת רשלנות רפואית
לעניין הארכת שוויו של תיק מדובר בשאלה מסובכת שכן כל תיק עומד בפני עצמו.
אין משוואה יחידה שאליה מכניסים נתונים ומקבלים מספר סופי לגבי שוויו של התיק.
שווי התיק תלוי בתובע וביכולת של עורך דינו לספק ראיות לכל נזקיו של התובע.
ברמה הבסיסית נזקיו של כל תובע מתחלקים ל – 2 נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים.
נזקים שאינם ממוניים כוללים בתוכם כאב וסבל, עוגמת נפש וכל היוצא בזה.
מדובר בראש נזק אשר לא ניתן לכמת אותו ובתי המשפט פוסקים בגינו סכומים שנעים בין 0 למיליון ש"ח וזאת בהתאם לגובה הנזק.
נזק ממוני – נזק ממוני כולל בתוכו את כל הנזקים שניתן להוכיח בעזרת קבלות, תלושי שכר וכו' מדובר על הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות עבור נסיעות, הוצאות בגין עזרת צד ג' וכו'.
תפקידו של עורך הדין לבחון את השינוי שחל כתוצאה מאירוע הרשלנות בשכרו של התובע, בהוצאותיו הרפואיות וכן כל הוצאה שניתן לשייך לאירוע הרשלנות ולא הייתה נדרשת אלמלא התרחש אירוע הרשלנות.
לאחר ניתוח של כל הנתונים הללו עורך הדין מגיש לבית המשפט מסמך שנקרא "תחשיב נזק" ובו הוא דורש את הסכום המירבי שמגיע לתובע לדעתו.