רשלנות באבחון לימפומה
להיות מאובחנים כחולי סרטן זו חוויה מפחידה.
לימפומה היא סוג של סרטן המתרחש בדם ויש לו השפעה על מערכת הלימפה של האדם.
מערכת הלימפה ממלאת תפקיד חשוב בוויסות המערכת החיסונית של הגוף,
ולכן יכול להיות קשה לטפל בלימפומה, במיוחד לאחר התפשטותה והחמרתה במקרים של אבחון מאוחר של המחלה.
בישראל מאובחנים מדי שנה כ- 1,000 חולים עם לימפומה מסוג נון הודג'קין ו-300 אנשים עם לימפומה מסוג הודג'קין.
בעוד שלסוגים מסוימים של לימפומה יש אחוזי הצלחה גבוהים בטיפול, צורות אחרות של המחלה קטלניות יותר.
למרבה הצער, ישנם חולים שאינם מודעים לעובדה שיש להם לימפומה מכיוון שהרופא שלהם לא הצליח לאבחן אותה.
זה מתסכל במיוחד בשל שיעורי ההישרדות הגבוהים הקיימים במספר סוגים של לימפומה (במקרים בהם המחלה מאובחנת בזמן).
אם הרופא שלך לא הצליח לאבחן את הלימפומה, או שחווית עיכוב בטיפול עקב אבחנה שהוחמצה,
ייתכן שתוכלו לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לכם.
גם במקרה של איחור באבחון וגם במקרה אבחנה שהוחמצה עליכם לשוחח עם עורך דין לרשלנות רפואית בהקדם האפשרי.
שני סוגים של לימפומה
האגודה האמריקאית לסרטן מסבירה כי קיימות שתי צורות עיקריות של לימפומה.
לימפומה מסוג הודג'קין
שאפשר לכנותה גם מחלת הודג'קין, אשר לרוב היא קלה יותר לזיהוי על ידי הרופאים,
מכיוון שהיא בדרך כלל מציגה מאפיינים המאפשרים לרופאים לשלול מצבים בריאותיים אחרים. באופן ספציפי,
חולים עם לימפומה של הודג'קין יציגו תאים המכונים תאי ריד-שטרנברג.
תאים אלה די גדולים, והם מופיעים ברקמות שיש להן מחלת הודג'קין.
בניגוד ללימפומה שאינה הודג'קין, ללימפומה מסוג הודג'קין יש שיעורי ריפוי גבוהים.
לימפומה שאינה הודג'קין
צורת הלימפומה שאינה הודג'קין היא הרבה יותר קטלנית מלימפומה של הודג'קין.
כאשר מטופל מפתח לימפומה שאינה הודג'קין, תאי הדם הלבנים שלו מתחילים להשתנות.
משם, התאים שעברו מוטציה ממשיכים להתחלק ולהתרבות ולבסוף להתפשט בכל הגוף.
כאשר תאי הדם הלבנים נעים לחלקי הגוף השונים, הם נכנסים למערכת הלימפה והם עלולים לגרום לנזק נרחב.
מהם הסימפטומים של לימפומה?
חולים עם לימפומה יכולים לחוות מגוון תסמינים. למרבה הצער, כמו בצורות רבות של סרטן,
הסימפטומים של לימפומה יכולים לחקות את אלו המופיעים לעתים קרובות במחלות אחרות.
התסמינים של לימפומה יכולים לכלול הזעות לילה, חום, קשיי נשימה, ירידה בלתי מוסברת במשקל,
עייפות, נפיחות בבלוטות הלימפה, כאבים בחזה, שיעול מתמשך וכאבים או נפיחות באזור הבטן.
אבחון לימפומה
רופאים יכולים להשתמש במגוון בדיקות לצורכי אבחון.
כאשר הם חושדים שלמטופל יש לימפומה, הם יכולים להזמין ביופסיה.
לדוגמה, אם לחולה יש בלוטת לימפה נפוחה,
רופא עשוי לבקש ביופסיית מחט של בלוטות הלימפה כדי לקבוע אם קיימים תאים סרטניים.
ביופסיה נחוצה במיוחד לאבחון לימפומה שאינה הודג'קין, מכיוון שהיא השיטה המובהקת היחידה לקבלת אבחנה.
אם ביופסיה מאשרת שלמטופל יש לימפומה שאינה הודג'קין,
הרופאים בדרך כלל מבצעים ביופסיה נוספת ממוח העצם של המטופל כדי שיוכלו לקבוע אם המחלה התפשטה בצורה משמעותית.
ישנן אפשרויות נוספות לאבחון לימפומה מסוג הודג'קין.
לדוגמא, רופאים עשויים להיות מסוגלים לזהות את מחלת הודג'קין על ידי ביצוע בדיקות דם, סריקות CT, MRI וצילומי רנטגן.
בדיקות אלו יכולות לאפשר לרופאים לסרוק אחר נוכחותם של תאי ריד-שטרנברג בדם המטופל, מוח העצם או חלקים אחרים בגופו של המטופל.
טיפולים ללימפומה
תלוי כמובן איזו צורה של מחלה יש לחולה, רופאים עשויים לרשום סוגים שונים של טיפול.
במקרים מסוימים, רופאים עשויים אפילו לקבוע כי מטופל אינו זקוק לטיפול.
במקום זאת, הרופאים פשוט יפקחו על המחלה כדי לוודא שהיא לא גורמת לתסמינים או מתפשטת לחלקים אחרים של הגוף.
במקרים אחרים, רופאים יקבעו טיפולים אגרסיביים יותר, כגון הקרנות, כימותרפיה, ואולי אפילו השתלת תאי גזע.
רופאים עשויים גם לרשום לחולים תרופות מסוימות שנועדו לחזק את המערכת החיסונית שלהם ולעזור להם להילחם במחלה.
אבחון מהיר חשוב בכדי לשפר את הסיכויים של המטופל להתגבר על המחלה ולהשיג התאוששות מלאה.
מכיוון שהלימפומה יכולה לנוע בין הגעה למצב של ריפוי מלא לבין מחלה קטלנית המסתיימת במוות,
חשוב מאוד שהרופאים יספקו אבחנה מדויקת ככל האפשר בשלבים המוקדמים של המחלה.
על רופאים לעולם לא לפטור חולה כ"צעיר מדי" או שאינו נמצא תחת התנאים הדמוגרפיים של אנשים הסובלים בדרך כלל מלימפומה.
סוגים אלו של טעויות יכולים למנוע ממטופל לקבל את הטיפול המציל חיים הנחוץ לו להחלמה מלאה.
האם ניתן לאבחן לימפומה בצורה שגויה?
תביעות רשלנות רפואית הקשורות לסרטן קשורות לעתים קרובות לאחד הגורמים הבאים:
- אי אבחון – זה יכול להיות בגלל שהרופא שלך לא שולח אותך לבדיקות המתאימות
או לחלופין שולח לבדיקות המתאימות אך לא מאבחן כנדרש את תוצאות הבדיקות. - עיכוב באבחון – עיכוב באבחון יכול להיגרם על ידי הפניות מאוחרות למומחים,
עיכוב בביצוע ביופסיה או אי ביצוע פעולה מהירה מספיק בתגובה לתוצאות הבדיקות אליהן הופניתם, כמו גם גורמים רבים אחרים. - אבחון מוטעה – חלק מהחולים מאובחנים כחולי סרטן כאשר אינם באמת חולים בסרטן.
זה יכול להוביל לסבל מטיפולים קשים וכואבים, כמו כימותרפיה, ללא צורך.
החוק אינו מחיל אחריות משפטית בכל מקרה של שגיאה באבחון.
במקום זאת, בדרך כלל חולים חייבים להוכיח שלושה דברים כדי לנצח בתביעה בגין רשלנות רפואית על בסיס אבחנה שגויה:
- התקיימו יחסי רופא-חולה.
- הרופא התרשל – כלומר לא נתן טיפול בצורה מיומנת וכשירה באופן סביר.
- רשלנות הרופא גרמה לפגיעה ממשית בחולה.
מרבית מקרי הרשלנות הרפואית תלויים באלמנט השני או השלישי (או בשניהם) – האם הרופא התרשל והאם רשלנות זו היא שהובילה לפגיעה בחולה?
האם ניתן לקבל פיצוי כספי במקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן?
אתם יכולים לתבוע פיצויים עבור הדברים הבאים אם הם נובעים מהאבחון השגוי:
- כאב וסבל
- הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד
- עלויות טיפול רפואי וסיעודי
- ציוד מיוחד הדרוש לביצוע פעילויות יומיומיות וכל עלות הכרוכה בהתאמת ביתך.
פיצוי עבור עזרת צד ג' (גורם מקצועי או קרוב משפחה אשר נאלץ לעזור לכם בשל מצבכם)
אם נגרם לכם נזק כתוצאה מאבחון שגוי או מכישלון באבחון כתוצאה מרשלנות רפואית, ייתכן שתוכלו להגיש תביעה לפיצוי רשלנות רפואית.