סרטן השד הוא מחלה מורכבת הדורשת טיפול רב-תחומי, כאשר רופאים רבים ממליצים על שילוב של ניתוח, הקרנות,
טיפולים כימותרפיים או טיפול הורמונלי בהתאם לסוג הסרטן ושלב המחלה.
דווקא בגלל המורכבות הזו, גילוי מוקדם של המחלה הוא קריטי להצלחת הטיפול.
מניסיוננו כעורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית,
למדנו שמקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד נובעים בדרך כלל מאחד או יותר מארבעת התחומים הבאים.
רשלנות רפואית באבחון סרטן השד: התעלמות מהיסטוריה משפחתית וגנטיקה
הסיכון לפתח סרטן שד קשור קשר הדוק להיסטוריה המשפחתית של המטופלת, לגנטיקה שלה ולגורמי סיכון נוספים.
לכן, חיוני שהרופא המטפל הראשוני והגניקולוג יקבלו אנמנזה רפואית מלאה,
כולל מיפוי של כל קרוב משפחה – במשפחה הקרובה או הרחוקה – שאובחן עם סרטן שד או סרטן שחלות.
חשיבות בדיקות BRCA גנטיות
נשים שבהיסטוריה המשפחתית שלהן מופיעות שתי קרובות משפחה או יותר שחלו בסרטן השד,
צריכות לקבל הפנייה לבדיקת דם גנטית לזיהוי מוטציות בגנים BRCA-1 או BRCA-2.
נוכחות של אחת מהמוטציות הללו מפחיתה משמעותית את יכולת הגוף להילחם בגידולים,
ומגבירה בצורה דרמטית הן את הסיכון לפתח סרטן שד
והן את הסבירות שהסרטן יפזר גרורות לאיברים אחרים.
מתי רופא חייב להפנות למעקב מוגבר?
כשרופא מזהה היסטוריה משפחתית משמעותית אך לא מפנה לבדיקה גנטית, לא ממליץ על מעקב הדוק,
או לא מיידע את המטופלת על הסיכונים שלה – מדובר ברשלנות רפואית שעלולה לעלות למטופלת בחייה.
נשים נושאות מוטציה ב-BRCA צריכות להתחיל במעקב מוקדם יותר
ותכוף יותר מהמקובל, ולקבל ייעוץ לגבי אפשרויות מניעה כמו כריתת שד מונעת.
אי-מעקב נאות: גורם מרכזי לרשלנות רפואית באבחון סרטן השד
למרות קמפיינים נרחבים לבריאות הציבור המדגישים את החשיבות של בדיקה עצמית של השד,
מקרים רבים של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד נובעים מכך שרופאים
אינם נוקטים במעקב מספיק רציני כשמטופלת מדווחת על גוש בשד או על הפרשה חריגה מהפטמה.
למה בדיקה פיזית לא מספיקה
גם אם במהלך בדיקה פיזית הרופא לא מצליח למצוא את הגוש שהמטופלת תיארה, אסור לו “לסגור את התיק”.
הרופא חייב להמשיך במעקב ולבצע בדיקות הדמיה נוספות עד שניתן לשלול באופן ודאי את האפשרות לגידול ממאיר.
לדוגמה, גם אם הרופא לא מוצא גוש בבדיקה הפיזית,
עליו להפנות את המטופלת לבדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה אבחנתית.
התעלמות מתלונות המטופלת
במקרים רבים שראינו, הרופא ביצע בדיקה פיזית, לא מצא דבר, והרגיע את המטופלת בכך ש”הכל בסדר”.
המטופלת, שסומכת על שיפוטו המקצועי של הרופא, הרגיעה את דעתה וחזרה הביתה.
חודשים אחר כך, כשהגוש גדל והפך למוחש יותר, התברר שמדובר בסרטן שד מתקדם שכבר הספיק להתפשט.
האיחור באבחון קטן משמעותית את סיכויי ההחלמה ואת אפשרויות הטיפול.
חשוב להדגיש: המטופלת מכירה את גופה טוב יותר מכל רופא.
כשאישה מדווחת על שינוי בשד שלה,
הרופא חייב לקחת את זה ברצינות מלאה ולבצע בדיקות הדמיה מתאימות.
רשלנות רפואית סרטן השד
רשלנות רפואית סרטן העור
סרטן צוואר הרחם רשלנות רפואית
רשלנות רפואית באבחון סרטן השחלות
רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן
רשלנות רפואית סרטן הלבלב
איחור באבחון סרטן המעי הגס
רשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית
כשל בתקשורת בין רופאים: סוג נפוץ של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
הסקר, האבחנה והטיפול בסרטן השד מערבים מספר רופאים – מהרופא המטפל הראשוני,
דרך הרדיולוג, ועד לאונקולוג ומנתח. תקשורת תקינה ומדויקת בין כל הרופאים היא הכרחית למניעת טעויות.
ההבדל בין ממוגרפיית סקר לממוגרפיה אבחנתית
במקרים רבים של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד,
הרופא המטפל הראשון אמנם זיהה חשד לבעיה,
אך הפנה לבדיקת ממוגרפיה “סקר שגרתית” במקום ממוגרפיה אבחנתית ממוקדת.
ההבדל משמעותי: בממוגרפיית סקר, הרדיולוג לא מקבל מידע ספציפי על אזור חשוד ובוחן את השד כולו באופן כללי.
לעומת זאת, בממוגרפיה אבחנתית, הרופא המפנה מצביע בפני
הרדיולוג על האזור המדאיג ומחובתו לבחון אותו בקפידה מיוחדת.
המלצות שנופלות בין הכיסאות
הבעיה מחמירה כשהרדיולוג כותב בממצאיו שיש צורך במעקב או בבדיקה נוספת,
אך ההמלצה הזו “נופלת בין הכיסאות” – הרופא המפנה לא רואה את ההמלצה,
לא מתקשר למטופלת, והמטופלת עצמה לא יודעת שהיא צריכה לחזור לבדיקה.
כשל תקשורתי כזה יכול להימשך חודשים ואף שנים, עד שהסרטן מתגלה בשלב מתקדם הרבה יותר.
טיפול במספר מוסדות רפואיים
הבעיה של כשלי תקשורת מחמירה כשהמטופלת מטופלת במספר מוסדות רפואיים – למשל,
עוברת ממוגרפיה בבית חולים אחד, ביופסיה בבית חולים אחר, ומנותחת במרכז רפואי שלישי.
במצבים כאלה, אחריות הרופא המטפל הראשוני לתאם
ולוודא שכל המידע מגיע לכל הגורמים הרלוונטיים.
כשל בתיאום כזה הוא רשלנות רפואית ברורה.
רשלנות רפואית באבחון סרטן השד: טעויות בפרשנות תוצאות בדיקות
מקרים רבים של אבחון מוטעה בסרטן השד נובעים ממשהו
שנראה פשוט אך תוצאותיו טראגיות – אי-פרשנות נכונה של תוצאות בדיקה.
טעויות נפוצות בקריאת בדיקות הדמיה
לפעמים הרופא המטפל מבצע כראוי בדיקת אולטרסאונד לאחר שמטופלת מדווחת על גוש בשד,
אך אינו מזהה נכון את הגוש בתמונת האולטרסאונד.
במקרים אחרים מבוצעת ממוגרפיה מלאה,
אך הרדיולוג מאפיין באופן שגוי גידול סרטני כ”זיהום” או “דלקת שפירה”.
כשתוצאות ביופסיה לא מדווחות כראוי
יש גם מקרים שבהם בוצעה ביופסיה, אך תוצאותיה לא דווחו כראוי
לרופא המנתח או לגורמים אחרים בצוות המטפל – מה שמוביל
את הרופאים להניח בטעות שהביופסיה חזרה שלילית והמטופלת “בריאה”.
טעויות בפרשנות תוצאות בדיקות יכולות להיות מסוכנות במיוחד כי הן יוצרות תחושת ביטחון שווא אצל המטופלת.
ביופסיה מהמקום הלא נכון
סוג נוסף של טעות קורה כאשר הביופסיה אכן בוצעה, אך הדגימה נלקחה מהמקום הלא נכון.
במקרים כאלה, תוצאת הביופסיה תהיה שלילית (כי באזור שנבדק לא היה סרטן),
אך הגידול הממאיר עצמו נותר בגוף ומשיך לגדול ללא טיפול.
זוהי רשלנות רפואית באבחון סרטן השד בצורתה הטראגית ביותר.
מקרה ממחיש: איך רשלנות רפואית באבחון סרטן השד שינתה חיים
לפני מספר שנים פנתה אלינו אורית בת 47, אם לשלושה ילדים,
שחוותה אחד המקרים הטראגיים ביותר של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד.
אורית הרגישה גוש בשד שמאל והגיעה מיד לרופא המשפחה שלה.
הרופא ביצע בדיקה פיזית, אישר שהוא מרגיש משהו, והפנה אותה לממוגרפיה.
כאן החל השרשרת של הכשלים: הרופא הפנה
לממוגרפיית סקר שגרתית ולא ציין בהפנייה את האזור החשוד.
הרדיולוג ביצע את הממוגרפיה, וכתב בסיכום שלו: “ממצאים חשודים ברביע העליון החיצוני של השד השמאלי.
מומלץ לבצע ממוגרפיה אבחנתית ממוקדת ואולטרסאונד תוך 4 שבועות”.
הבעיה הייתה שההמלצה הזו לא הגיעה למרשה ולא לרופא שלה.
התוצאות נשלחו לקופת החולים אך “נקלטו במערכת” ללא מעקב.
אורית הניחה שאם יש בעיה, הרופא יתקשר אליה.
הרופא הניח שאם הממוגרפיה הייתה חריגה,
הרדיולוג היה מתקשר אליו או שאורית הייתה חוזרת אם משהו מדאיג אותה.
שישה חודשים חלפו. הגוש בשד של אורית המשיך לגדול.
היא שוב פנתה לרופא, והפעם הוא הפנה אותה לממוגרפיה אבחנתית.
התוצאות היו הרסניות: סרטן שד בשלב מתקדם עם גרורות לבלוטות הלימפה.
אילו הממצאים מהממוגרפיה הראשונה היו מטופלים במועד,
הסרטן היה מתגלה בשלב מוקדם הרבה יותר,
והסיכויים להחלמה מלאה היו גבוהים משמעותית.
אורית עברה כריתת שד, הקרנות וטיפולים כימותרפיים כבדים.
במסגרת התביעה שהגשנו בשמה, הוכחנו שהיה כשל תקשורתי ברור בין הרדיולוג לרופא המטפל,
ושאף אחד מהם לא ביצע מעקב אחר ההמלצה לבדיקות נוספות.
בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות רפואית חמורה,
וזיכה את אורית בפיצוי משמעותי שכיסה את הנזקים הגופניים והנפשיים, הפסד השתכרות והוצאות רפואיות.
נפגעת מרשלנות רפואית באבחון סרטן השד? כך נוכל לעזור לך
רשלנות רפואית באבחון סרטן השד יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך – גופני, נפשי וכלכלי.
איחור באבחון עלול להוביל לטיפולים קשים יותר, להפחתת סיכויי ההחלמה, ולעתים אף לתוצאה קטלנית.
אם את או מישהו מקרוב אליך חווה איחור באבחון סרטן השד בגלל רשלנות רפואית,
חשוב שתדעי שיש לך זכויות משפטיות ואפשרות לתבוע פיצויים.
הייצוג המשפטי שלנו
במשרדנו אנו מתמחים בתביעות רשלנות רפואית כבר למעלה מ-15 שנה.
אנו מייצגים נשים שנפגעו מאיחור באבחון, מכשלי תקשורת בין רופאים, ומטעויות בפרשנות תוצאות בדיקות.
אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מומחים רפואיים מובילים – אונקולוגים,
רדיולוגים ופתולוגים – כדי לבנות את התיק החזק ביותר עבור מרשותינו.
השירותים שלנו כוללים:
פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות – נבחן את המקרה שלך ונסביר האם יש בסיס לתביעה
איסוף וניתוח הרשומות הרפואיות – נשיג את כל התיעוד הרלוונטי ונעבור עליו בקפידה
חוות דעת מומחים – נקבל חוות דעת רפואיות מומחים מהשורה הראשונה
ניהול מלא של ההליך המשפטי – מהגשת התביעה ועד לקבלת הפיצויים
ליווי אישי ואמפתי – נהיה איתך בכל שלב ונענה על כל שאלה
מגבלות הזמן לתביעה
חשוב לדעת: בתביעות רשלנות רפואית יש מגבלת זמן. ככלל,
יש להגיש תביעה תוך 7 שנים מהאירוע או תוך 3 שנים ממועד גילוי הנזק.
לכן, אם את חושבת שהיית קורבן לרשלנות רפואית באבחון סרטן השד, חשוב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
מצאו תשובות לשאלות הנפוצות ביותר על זכויותיכן המשפטיות בעקבות איחור באבחון
איחור באבחון מתגלה בדרך כלל כאשר: (1) דיווחת על גוש או תסמינים והרופא לא הפנה לבדיקות הדמיה, (2) ביצעת ממוגרפיה או אולטרסאונד שהעלו ממצאים חשודים אך לא בוצע מעקב, (3) תוצאות בדיקות לא דווחו לך או לרופא המטפל, או (4) יש היסטוריה משפחתית משמעותית שלא טופלה כראוי. חשוב לבדוק את כל הרשומות הרפואיות שלך ולהתייעץ עם עורך דין מומחה ב-רשלנות רפואית שיבחן את המקרה בעזרת מומחים רפואיים.
לפי החוק הישראלי, יש 7 שנים מיום האירוע הרשלני או 3 שנים ממועד גילוי הנזק (המועד המאוחר יותר). חשוב להגיש תביעה בהקדם האפשרי, מכיוון שאיסוף ראיות רפואיות, קבלת חוות דעת מומחים, ובניית תיק משפטי חזק דורשים זמן. עיכוב בהגשת התביעה עלול לפגוע ביכולת להוכיח את המקרה.
בתביעת רשלנות רפואית באבחון סרטן השד ניתן לתבוע מספר סוגי פיצויים: נזקי גוף - כאב, סבל ופגיעה באיכות החיים; הוצאות רפואיות - עבור טיפולים, ניתוחים, תרופות ושיקום; אובדן כושר השתכרות - אם הפגיעה השפיעה על היכולת לעבוד; עזרת צד שלישי - אם נדרשת עזרה יומיומית; ונזקים עתידיים - אם צפויות השלכות ארוכות טווח. גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק ונסיבות המקרה.
לא בהכרח. רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה מחוץ לבית המשפט. במקרים שמגיעים למשפט, עורך הדין שלך מטפל בכל ההליכים המשפטיים ואת לא תצטרכי להתעמת ישירות עם הרופאים. את תתמקדי בהחלמה ובחייך, בעוד אנחנו דואגים לצד המשפטי. אם יהיה צורך בעדות שלך, נכין אותך מראש בצורה מקצועית ותומכת.
במשרדנו, הייעוץ הראשוני הוא ללא עלות ואין כל התחייבות. ברוב המקרים, אנו עובדים על בסיס "אחוזי הצלחה" (success fee), כלומר - תשלמי רק אם נזכה בתיק. המשמעות היא שאת לא צריכה לשלם מראש, ואת לא נושאת בסיכון הכספי. אנו מאמינים שכל אישה שנפגעה מרשלנות רפואית זכאית לייצוג משפטי איכותי, ללא קשר ליכולת הכלכלית שלה.
זו בדיוק הסיבה שכדאי להתייעץ עם עורך דין מומחה. במהלך הייעוץ הראשוני (שהוא חינם), נבחן את הרשומות הרפואיות שלך ונתייעץ עם מומחים רפואיים כדי לקבוע אם אכן היתה רשלנות. רבים מהמקרים שמגיעים אלינו אינם ברורים בהתחלה, אך לאחר בדיקה מקצועית מתגלה שאכן היה כשל רפואי. אל תהססי לפנות - גם אם את לא בטוחה. עדיף לבדוק ולגלות שאין בסיס לתביעה, מאשר לוותר על זכויותיך.
משך הזמן משתנה בהתאם למורכבות המקרה. תביעות שמסתיימות בפשרה יכולות להימשך בין שנה לשנתיים. תביעות שמגיעות למשפט יכולות להימשך 3-5 שנים. חשוב לדעת שאנו פועלים במקביל למהלך המשפטי כדי לנסות להגיע לפשרה מהירה והוגנת. בנוסף, אנו יכולים לבקש פיצויים ביניים למקרים דחופים, במיוחד כשמדובר בהוצאות רפואיות גבוהות או פגיעה ביכולת ההשתכרות.
בדרך כלל, התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי שבו אירעה הרשלנות - קופת חולים, בית חולים, או קליניקה פרטית. במקרים מסוימים ניתן לתבוע גם את הרופא האישי, במיוחד אם מדובר ברופא פרטי שאינו קשור למוסד רפואי. ההחלטה על מי לתבוע תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה ונקבעת לאחר בחינה מקצועית של כל הפרטים. אנו דואגים לכוון את התביעה נגד הגורמים הנכונים כדי למקסם את סיכויי ההצלחה.
אפילו אם האירוע הרשלני קרה לפני שנים רבות, ייתכן שעדיין תוכלי לתבוע. החוק קובע שהתיישנות של 7 שנים מתחילה מיום האירוע, אך יש גם תקופת תיישנות של 3 שנים ממועד גילוי הנזק. לדוגמה, אם רק לאחרונה גילית שהיה איחור באבחון שגרם לך נזק, התיישנות של 3 שנים מתחילה ממועד הגילוי. כדי לדעת בוודאות, חשוב להתייעץ עם עורך דין בהקדם - אל תניחי מראש שמאוחר מדי.
יש לך שאלות נוספות?
אנחנו כאן כדי לעזור ולהדריך אותך בכל שלב. קבלי ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות.
צרי קשר: 03-9393848
