ניתוח לכריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy) הוא הליך כירורגי נפוץ המבוצע בשל מגוון סיבות,
החל מגידולים שפירים או ממאירים, דרך פעילות יתר של הבלוטה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי,
ועד להגדלה משמעותית של הבלוטה (זפק) הגורמת להפרעות בבליעה או בנשימה.
בלוטת התריס, הממוקמת בקדמת הצוואר,
אחראית על הפרשת הורמונים חיוניים לוויסות המטבוליזם בגוף.
בשל מיקומה האנטומי הרגיש, בסמוך למיתרי הקול ולבלוטות שאחראיות על משק הסידן,
הניתוח דורש דיוק מרבי ומיומנות גבוהה מצד הכירורג.
מקרים של רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס מתרחשים
כאשר הצוות הרפואי אינו נוקט באמצעי הזהירות הנדרשים כדי למנוע פגיעה במבנים חיוניים אלו,
או כאשר קיימת רשלנות בשלב האבחון וההחלטה על הצורך בניתוח.
עבור המטופל, טעות בחדר הניתוח עלולה להוביל לצרידות קבועה,
אובדן הקול, או שיבוש קשה במאזן המינרלים בגוף המחייב נטילת תרופות לכל החיים.
רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס: סיכונים כירורגיים ופגיעה בעצב מיתרי הקול
הסיבוך המוכר והחמור ביותר בניתוח זה הוא פגיעה בעצב החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve), האחראי על תנועת מיתרי הקול.
העצב עובר בצמוד לבלוטת התריס, ועל המנתח לזהות אותו ולבודד אותו בזהירות לפני הסרת הרקמה.
עילה לתביעת רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס באה לידי ביטוי כאשר המנתח חותך,
צורב או מותח את העצב עקב חוסר זהירות או חוסר מיומנות.
פגיעה חד-צדדית בעצב גורמת לצרידות קשה ולקושי בדיבור,
אך פגיעה דו-צדדית היא מצב חירום רפואי שעלול להוביל לחסימת דרכי הנשימה ולצורך בביצוע פיום קנה (טרכאוסטומיה).
במסגרת מקרים של רשלנות רפואית בניתוח, אנו בוחנים האם המנתח השתמש באמצעי ניטור עצבי (Neuromonitoring) במהלך ההליך,
והאם הפגיעה הייתה תוצאה של סיכון אינהרנטי בלתי נמנע או של רשלנות טכנית בביצוע החתכים.
כמו כן, קיימת סכנה לפגיעה בבלוטות יותרת התריס (Parathyroid glands), האחראיות על איזון רמות הסידן בדם.
הסרה בטעות של בלוטות אלו או פגיעה באספקת הדם שלהן מובילה למצב של היפוקלצמיה (חוסר סידן),
שעלול לגרום להתכווצויות שרירים, הפרעות בקצב הלב וצורך בנטילת תוספי סידן וויטמין D באופן קבוע.
עילות מרכזיות בתביעות רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס: אבחון והסכמה מדעת
לא פעם הרשלנות מתחילה עוד לפני המפגש עם הסכין המנתחת.
על הרופא המטפל לבצע בירור מקיף הכולל בדיקות דם,
אולטרסאונד צוואר וביופסיית מחט (FNA) כדי לקבוע האם הניתוח אכן הכרחי.
בתחום זה של רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס,
מחדלים יכולים להתרחש כאשר קיים איחור באבחון גידול ממאיר,
או לחילופין, כאשר מבוצעת כריתה מלאה ומיותרת של הבלוטה
במקרה שניתן היה להסתפק בכריתה חלקית או במעקב בלבד.
חובת הגילוי וההסכמה מדעת היא קריטית בניתוח זה.
על המנתח להסביר למטופל במפורש על הסיכון לשינוי קבוע בקול
ועל האפשרות לצורך בטיפולים הורמונליים חלופיים לכל החיים.
אם המטופל לא קיבל הסבר מלא על הסיכונים והחלופות, והנזק אכן התממש,
קיימת עילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה, גם אם הניתוח בוצע בצורה טכנית תקינה.
המטרה היא להבטיח שהמטופל מקבל את ההחלטה על הניתוח בלב שלם ועם כל המידע הרלוונטי.
בנוסף, רשלנות יכולה להתבטא באי-ביצוע בדיקת מיתרי קול על ידי רופא אא”ג
לפני הניתוח (לצורך קביעת קו בסיס) ולאחר הניתוח במידה ועולה חשד לפגיעה.
אי-ביצוע בירור כזה מונע זיהוי מוקדם של סיבוכים וטיפול שיקומי שעשוי להיות חיוני.
סיבוכים פוסט-ניתוחיים בעקבות רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס
השעות הראשונות לאחר הניתוח הן קריטיות בשל הסיכון לדימום בצוואר.
מאחר שמדובר באזור צר ורווי בכלי דם,
דימום פנימי עלול ליצור לחץ על הקנה ולגרום לחנק תוך דקות.
אירוע של רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס מתרחש במקרים רבים דווקא לאחר ההליך,
כאשר הצוות הרפואי במחלקת האשפוז אינו מזהה בזמן סימני מצוקה נשימתית,
נפיחות חריגה בצוואר או שינוי בקולו של המטופל.
במקרים של רשלנות רפואית בבית חולים,
אנו בוחנים האם בוצע מעקב אחר רמות הסידן בדם לאחר הניתוח.
התעלמות מתלונות המטופל על נימול בקצות האצבעות או סביב הפה (סימנים ראשונים להיפוקלצמיה)
עלולה להוביל להידרדרות למצב של פרכוסים והפרעות קצב מסכנות חיים.
שחרור מטופל לביתו מבלי לוודא שרמות הסידן שלו יציבות ושתפקודו הנשימתי תקין נחשב למחדל חמור.
המעקב ארוך הטווח כולל גם איזון הורמונלי.
רשלנות במעקב האנדוקרינולוגי לאחר הכריתה עלולה להוביל
למצבים של תת-פעילות קיצונית של בלוטת התריס,
הגורמת לעייפות קשה, דיכאון, עלייה במשקל ופגיעה בתפקוד היומיומי,
כל זאת בשל היעדר התאמה נכונה של המינון התרופתי.
הוכחת תביעת רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס וקבלת פיצויים
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס
דורשת חוות דעת של מומחים בכירורגיית ראש-צוואר או באנדוקרינולוגיה.
עלינו להוכיח כי הנזק שנגרם בין אם מדובר בפגיעה עצבית ובין אם בנזק
למערכת המטבולית נבע מפעולה שגויה של הצוות הרפואי שלא תאמה את הסטנדרטים המקובלים.
הפיצויים בתביעות אלו מחושבים לפי חומרת הנכות והשפעתה על חיי המטופל.
הפגיעה בקול יכולה להיות הרסנית עבור אנשים המועסקים
במקצועות הדורשים דיבור (מורים, עורכי דין, אנשי מכירות),
והפיצוי כולל אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות על טיפולי קלינאית תקשורת ותרופות,
ופיצוי משמעותי על כאב וסבל ועוגמת הנפש הכרוכה באובדן יכולת הביטוי הבסיסית.
אם עברתם ניתוח ולדעתכם חוויתם רשלנות רפואית בכריתת בלוטת התריס,
כזו שהותירה אתכם עם פגיעה קבועה בקול או עם שיבוש במאזן הסידן
שלא זכה להתייחסות מתאימה, פנו למשרדנו לבחינת המקרה.
ניתן ליצור קשר לייעוץ ראשוני ללא התחייבות בטלפון 03-9393848.
אנו כאן כדי לעזור לכם למצות את זכויותיכם ולהשיג את הפיצוי המגיע לכם.
