ניתוח לכריתת כיס המרה הוא לרוב ניתוח שגרתי.
אחוז גדול מהאוכלוסייה המבצעת את הניתוח זוכה להקלה בכאבים או תחושת הלחץ המופיעה בבטן לפני הניתוח.
אף על פי שהניתוח הנו הליך סטנדרטי בישראל, אנשים רבים חווים סיבוכים לאחר הניתוח כתוצר ישיר של רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כיס המרה.
ניתוח לכריתת המרה מבוצע כאשר כיס המרה לא מצליח לבצע את עבודתו
בעיכול מזון או אם מרה בכיס המרה יוצאת מאיזון ואבני מרה מתחילות להיווצר בתוך כיס המרה.
אבני מרה אלה יכולות להיות שונות בגודלן החל מגודל של גרגר אורז ועד לגודל כדור גולף.
כ -70% מהאנשים שחווים תסמינים כמו כאב או לחץ כתוצאה מאבני מרה, עוברים ניתוח תוך שנתיים.
מדובר באחת מהפרוצדורות הפופולאריות ביותר אשר מבוצעות בישראל.
למרות שבדרך כלל הניתוח מסווג כניתוח בסיכון נמוך, יכולים להיות לניתוח סיבוכים רציניים שיכולים לגרום לנזקים נוספים ובמקרים נדירים אף למוות.
סוגי ניתוחים לכריתת כיס המרה
ישנן ברוב המקרים שתי אפשרויות לביצוע ניתוח לכריתת כיס מרה. האפשרויות כוללות:
- שיטה פתוחה / מסורתית – חתך אחד באורך 10-15 סנטימטר ודרך החתך הגדול כיס המרה מוצא מהגוף.
- שיטה לפרוסקופית – 3 עד 4 חתכים קטנים מאוד ובעזרת מצלמה וכלים כירורגיים פועלים לכריתת כיס המרה והוצאתו דרך אחד מהחתכים הקטנים הללו.
הצורה הנפוצה ביותר של ניתוח להסרת כיס המרה היא השיטה הלפרוסקופית.
שיטה זו פחות פולשנית ודורשת חתכים קטנים בלבד, וכתוצאה מכך זמן התאוששות קצר יותר ביחס לשיטה הפתוחה.
עם הזמן, הרופאים גילו כי היא מפחיתה את הכאב לאחר הניתוח כתוצאה מהחתכים הקטנים,
היא מקטינה את כמות התרופות שהמטופלים נדרשים ליטול לאחר ההליך והיא מאפשרת למטופל לחזור לעבודה,
לבית הספר או לכל פעילות אחרת בדרך כלל תוך שבוע בלבד.
השיטה הפתוחה, או המסורתית, משמשת במקרים חמורים יותר בהם כיס המרה פגום מאוד או שיתכנו בעיות אחרות באזור כיס המרה.
לשיטה זו יש זמן התאוששות גדול בהרבה, בדרך כלל בין 4-6 שבועות להתאוששות וחזרה לפעילות מלאה .
סיבוכים לאחר ניתוח לכריתת כיס המרה
כפי שהובהר קודם לכן, אם הניתוח בוצע בשיטה לפרוסקופית, זמן ההחלמה צריך להיות בסביבות יומיים שלושה.
אם נעשה שימוש בשיטה הפתוחה / המסורתית, ההחלמה עשויה להימשך 4-6 שעות זה יכול היה לארוך 4-6 שבועות עד להחלמה מלאה.
במהלך הימים שלאחר הניתוח עלולים להיווצר מספר תסמינים העלולים לרמוז על סיבוך.
התסמינים אשר עלולים להעיד על סיבוך כוללים:
- חום או צמרמורות
- אדמומיות, נפיחות או דימום מאתר הניתוח.
- כאב נוסף סביב החתך הניתוחי.
- הצהבה של העור או של החלק הלבן בעיניים (צהבת)
- כאבי בטן או בטן, התכווצויות או נפיחות
- אין תנועת מעיים או דלק במשך 3 ימים
- כאב מאחורי עצם החזה
תסמינים אלה עשויים להעיד על כך שהתעוררה בעיה אשר נוצרה במהלך הניתוח וקיימת אפשרות שמקור הבעיה נובע מרשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כיס המרה בשיטה הפתוחה
תביעות רשלנות רפואית שנבעו מהשיטה הפתוחה של ניתוח להסרת כיס המרה נבעו במידה רבה מהחלפת שיטת הניתוח על ידי המנתח בזמן הניתוח.
המשמעות היא שהמטופל הסכים לשיטה אחת, כמו השיטה הלפרוסקופית, אך יצא מהניתוח כדי לגלות שהמנתח עבר לפרוצדורה פתוחה והשאיר אצל המטופל חתך של 10-15 ס"מ על בטנו.
רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כיס המרה בשיטה הלפרסקופית
בכריתה לפרסקופית חיוני כי כל עורק וחתך יזוהו כראוי כך שייחתך החלק הנכון ולא צינור המרה המשותף או איברים הסמוכים לכיס המרה,
דבר אשר עלול להוביל לפגיעות קשות ובמקרים נדירים אף למוות.
טעות נפוצה בהליכים אלה היא חיתוך בטעות של צינור המרה המשותף, אשר מרוקן מרה מהכבד למעי הדק.
כאשר דולפת מרה רעילה לבטן עלולים להופיע סיבוכים משמעותיים מאוד, והחולה עשוי להזדקק לניתוח נוסף לתיקון צינור המרה וניקוז המרה מהבטן.
ההשלכות עלולות להיות חמורות. כאשר לא ניתן לתקן את הצינור, ייתכן שחולה יזדקק לנקזים קבועים בכדי לנקז את המרה לצינור חיצוני.
אם איברים סמוכים נחתכים או מחוררים, עלול להופיע אלח דם (ספסיס) חריף.
רשלנות רפואית מתרחשת אם מנתח אינו נוהג בהתאם לסטנדרט הטיפול הנדרש ובכך גורם לפגיעה בתובע.
כריתת צינור המרה או חיתוך האיברים במקרים מסוימים היא סיבוך ידוע של ההליך, אך במקרים מסוימים מדובר בכישלון של המנתח לעמוד בסטנדרט הטיפול הסביר והנדרש.
לעיתים קרובות, הרשלנות אינה בסיבוכים עצמם, אלא באופן שמזהים את הסיבוכים, מתקנים או מטפלים בהם לאחר ניתוח כריתת כיס המרה.
במקרים מסוימים, טובת המטופל מחייבת את העברתו לבית חולים אחר בו יש לרופאים ניסיון טוב יותר בטיפול בסיבוכי כריתת כיס המרה והרשלנות נובעת מהעברה מאוחרת של המטופל לבית חולים אחר.
רשלנות רפואית יכולה להתרחש גם כתוצאה משגיאות של הצוות המנתח, כמו חוסר זהירות של אחות או איש צוות אחר האחראי על עיקור הציוד או ברשלנות במעקב אחר מצבו של המטופל לאחר הניתוח.