רשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי היא אחד התחומים המורכבים והכואבים ביותר בתביעות נגד מערכת הבריאות.
ניתוח לכריתת מעי (Colectomy או Bowel Resection) הוא פרוצדורה כירורגית
מורכבת שבמסגרתה מוסר חלק מהמעי הדק או הגס.
הניתוח מבוצע בשל מחלות דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס, גידולים סרטניים, חסימות מעיים או נמק של הרקמה (איסכמיה).
למרות ההתקדמות הרפואית והשימוש הגובר בטכניקות לפרוסקופיות ורובוטיות,
מדובר בניתוח בעל פוטנציאל לסיבוכים קשים,
הדורש מיומנות כירורגית גבוהה וניהול קפדני בכל שלב.
שגיאות של הצוות הרפואי לפני, במהלך ואחרי הניתוח עלולות לשנות את חיי המטופל לצמיתות.
כיצד מתבטאת רשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי: שלושת השלבים הקריטיים
שלב התכנון וההכנה לניתוח
הצלחת הניתוח מתחילה כבר בשלב התכנון.
על המנתח להחליט האם לבצע כריתה חלקית או מלאה, ואם ניתן לחבר את קצות המעי מחדש (אנסטומוזה)
או שיש צורך ביצירת סטומה, כלומר פתח חיצוני לריקון פסולת.
החלטות אלו מחייבות בדיקות הדמיה מקיפות שמדגימות את גבולות המחלה ואת מצב רקמות המעי.
רשלנות בשלב זה יכולה להתבטא בבחירה שגויה של סוג הניתוח, בהיעדר בדיקות מספיקות לפני הניתוח,
או באי-מתן תשומת לב למצבו התזונתי של המטופל.
תזונה לקויה לפני ניתוח אלקטיבי היא גורם סיכון מרכזי
לאי-החלמה של אזור החיבור, ועל הצוות הרפואי לטפל בה מראש.
חובה נוספת ומשמעותית של המנתח היא לקבל הסכמה מדעת מהמטופל לפני הניתוח.
המשמעות היא הסבר מפורט על כל הסיכונים הידועים,
לרבות האפשרות לסטומה קבועה, לסיבוכים זיהומיים ולצורך בניתוחים חוזרים.
היעדר הסבר מלא ומובן, או אי-הצגת חלופות טיפוליות פחות פולשניות שהיו זמינות,
מהווים עילה עצמאית לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל, גם אם הניתוח עצמו בוצע ללא טעות טכנית.
טעויות במהלך הניתוח: דליפת השקה ופגיעה באיברים
הסיבוך החמור והמפחיד ביותר הוא דליפת השקה (Anastomotic Leak),
מצב שבו אזור החיבור בין שני חלקי המעי אינו אטום ותוכן צואתי דולף לחלל הבטן.
דליפה כזו מובילה לדלקת הצפק, לזיהום מערכתי חמור ולמצב מסכן חיים.
רשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי מתבטאת בהקשר זה כאשר המנתח מבצע חיבור תחת מתח רב מדי,
כאשר אספקת הדם לאזור החיבור אינה מספקת ומובילה לנמק,
או כאשר נעשה שימוש בטכניקה לא מתאימה לתנאי השדה.
פגיעות נוספות שכיחות במהלך הניתוח כוללות נזק לאיברים סמוכים:
השופכנים (צינורות השתן המחברים את הכליות לשלפוחית), שלפוחית השתן, וכלי דם גדולים.
בעוד שפגיעה מסוימת יכולה להיחשב סיכון ידוע, אי-זיהוי הפגיעה
תוך כדי הניתוח וסגירת הבטן מבלי לתקן את הנזק מהווים רשלנות מובהקת.
ניתוח לפרוסקופי, שבו שדה הראייה מוגבל, מחייב זהירות יתרה ופרוטוקול ברור לזיהוי פגיעות בזמן אמת.
מקרים קשים במיוחד שאנו נתקלים בהם כוללים השארת פדים, ספוגים או כלים כירורגיים בחלל הבטן.
מחדל זה גורם לכאבים כרוניים, חסימות מעיים,
זיהומים חוזרים וצורך בניתוח פתיחת בטן דחוף נוסף.
ספירת הכלים הכירורגיים לפני סגירת הבטן היא פרוטוקול בסיסי,
ואי-עמידה בו היא דוגמה קלאסית לרשלנות רפואית בבית חולים.
מחדלים בזיהוי סיבוכים לאחר ניתוח כריתת מעי
הימים הראשונים לאחר הניתוח הם הקריטיים ביותר.
המטופל נמצא בסיכון גבוה להתפתחות דלקת הצפק (Peritonitis) עקב דליפה או זיהום.
הצוות הרפואי והסיעודי חייב לנטר באופן פעיל סימנים מחשידים:
חום גבוה שאינו חולף, כאבי בטן עזים שאינם מגיבים למשככי כאבים,
בטן נפוחה וקשיחה למגע, שתן כהה, ועלייה משמעותית בספירת תאי הדם הלבנים.
כל אחד מהסימנים הללו, בפרט בשילוב, מצדיק בדיקה מיידית ולא המתנה.
עיכוב בהזמנת CT בטן עם חומר ניגוד הוא טעות נפוצה ומסוכנת.
כל יום של השהייה עלול לאפשר לזיהום להתפשט ולהוביל להלם ספטי וקריסת מערכות.
כדי להוכיח רשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי במקרים אלו,
בוחנים בין היתר את תיעוד תלונות המטופל ביומן הסיעודי, את השעה שבה הוזמנו הבדיקות,
ואת הזמן שחלף בין הופעת הסימנים לבין ביצוע הניתוח המתקן.
תביעות רבות מוגשות כנגד בתי חולים שצוותיהם ייחסו
כאב חריג ל”תהליך החלמה טבעי” ופשוט לא פעלו בזמן.
נזקים ארוכי טווח לאחר כריתת מעי ומימוש זכויות
מטופלים שנפגעו מרשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי עלולים לסבול מתסמונת המעי הקצר,
שלשולים כרוניים, חסימות מעיים חוזרות עקב הידבקויות, וסטומה קבועה שניתן היה למנוע.
מעבר לנכות הפיזית, קיימת פגיעה נפשית עמוקה ופגיעה משמעותית באיכות החיים ובכושר ההשתכרות.
הפיצוי בתביעות אלו נועד לכסות עלויות טיפולים מורכבים,
ציוד רפואי, עזרה סיעודית, ואת הכאב והסבל שנגרמו.
מחדלים בזיהוי סיבוכים לאחר הניתוח
השלב הקריטי ביותר הוא הימים הראשונים לאחר הניתוח.
המטופל נמצא בסיכון גבוה להתפתחות דלקת הצפק (Peritonitis) עקב דליפה או זיהום.
רשלנות רפואית באה לידי ביטוי כאשר הצוות הסיעודי והרפואי מתעלם מסימנים מחשידים:
חום גבוה, כאבי בטן עזים שאינם מגיבים למשככי כאבים,
בטן נפוחה וקשיחה, או שינויים במדדי הדם (עלייה בתאי דם לבנים).
עיכוב באבחון דליפה מהמעי הוא קטלני. אם הצוות ממתין ימים ארוכים לפני ביצוע בדיקת CT בטן עם חומר ניגוד,
המטופל עלול להידרדר למצב של הלם זיהומי (ספסיס) וקריסת מערכות.
במקרים רבים, אבחון מוקדם וניתוח תיקון מהיר היו יכולים למנוע נזק קבוע או מוות.
תביעות רבות מוגשות כנגד בתי חולים על כך שלא הגיבו בזמן
לתלונות המטופל על כאב חריג, תוך ייחוס הכאב ל”תהליך החלמה טבעי”.
נזקים ארוכי טווח ומימוש זכויות
מטופלים שנפגעו מרשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי
עלולים לסבול מנזקים קשים וממושכים שמשפיעים על כל תחומי חייהם.
מבחינה פיזית, הסיבוכים כוללים תסמונת המעי הקצר (חוסר יכולת לספוג חומרי מזון כראוי),
שלשולים כרוניים, חסימות מעיים חוזרות עקב הידבקויות פנימיות,
ולעתים קרובות סטומה קבועה שניתן היה למנוע לחלוטין אילו הניתוח בוצע כראוי.
מעבר לנכות הפיזית, קיימת פגיעה נפשית עמוקה:
דיכאון, חרדה, קושי בחיי זוגיות ומיניות, ותחושת אובדן שליטה על הגוף.
הפיצוי בתביעות אלו נועד לכסות את מכלול הנזקים: עלויות הטיפולים המורכבים והניתוחים הנוספים,
ציוד רפואי שוטף, עזרה סיעודית בבית, הפסדי השתכרות עבר ועתיד, ופיצוי על הכאב,
הסבל ופגיעה באיכות החיים. אנו פועלים בסיוע מומחים כירורגיים מובילים
כדי להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מסטייה מהפרוטוקולים המקובלים ולא מסיכון מוכר ובלתי נמנע.
פנו אלינו לייעוץ ראשוני
אני שמואל קשיוב, עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית כבר למעלה מ-15 שנה.
אם אתם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית בניתוח כריתת מעי,
פנו אלי לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. משרדנו יבחן את התיק הרפואי,
ויסייע בהבנת זכויותיכם ונפעל להשיג את הפיצוי המגיע לכם.
ניתן ליצור קשר בטלפון 03-9393848.
