במהלך ההיריון, בריאות האם והילד שלה שזורים זה בזה מאוד.
זו תקופה נפלאה של צמיחה ולמען האמת,יש שיגידו שמדובר בסוג של נס.
עם זאת, הריון הוא גם תקופה רגישה ביותר, שבמהלכה חייבים להיות במעקב ובטיפול
של האם והתינוק על ידי אנשי המקצוע הרפואיים אשר עליהם הוטלה המשימה לשמור על בריאותם.
למרות שאלפי הריונות מצליחים לחלוטין, אלפים נוספים מציגים סיבוכים העלולים לאיים על רווחת האם והתינוק.
השליה היא מרכיב משמעותי במיוחד בהריון ואם היא בסכנה עלולים להיגרם תוצאות קשות מאוד במהלך ההיריון ואפילו מוות.
אחד הסיבוכים הפוטנציאליים בשליה הוא היפרדות, המתרחשת כאשר השליה נפרדת מדופן הרחם.
כאשר קיימת היפרדות של השליה, חובה על הרופאים לזהות את הסימנים לכך בהקדם ולנקוט בפעולות מיידיות בכדי למנוע פגיעה ביולדת ובתינוק.
תגובה מאוחרת עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים.
היפרדות שליה – סימפטומים וגורמי סיכון
השליה היא איבר חיוני המספק מזון וחמצן לעובר המתפתח במהלך ההיריון.
היפרדות השליה מתרחשת כאשר השליה מתנתקת, באופן חלקי או מוחלט, מדופן הרחם לפני הלידה.
למרות שהגורם הישיר להיפרדות השליה אינו ידוע,
ישנם גורמי סיכון מסוימים המגבירים את האפשרות לסיבוך חמור זה, כולל:
- רעלת הריון
- סוכרת הריון
- הפרעות בקרישת דם
- עישון או שימוש בחומרים אסורים
- פציעות אשר נגרמו ליולדת, לרבות במהלך תאונה או נפילה
- הריון מרובה עוברים
אמנם היפרדות השליה יכולה להתרחש בכל עת, אך היא מתבטאת לרוב בשליש השלישי, שבועות ספורים לפני הלידה.
כמה מהתסמינים השכיחים ביותר להיפרדות שליה הם:
- דימום מהנרתיק
- כאבי גב
- כאבי בטן
- רגישות יתרה ברחם
- צירים חזקים ומהירים
מצב זה יכול להתפתח לאט עם הזמן או להופיע בפתאומיות.
הדימום מהנרתיק אשר מופיע במקרים רבים של היפרדות שליה יכול להיות קל או חמור,
אך חומרת הדימום לא מעידה בהכרח על מידת ההיפרדות של השליה מדופן הרחם.
סיבוכים אפשריים
כאשר מתרחשת היפרדות שליה, האם והילד נמצאים בסיכון גבוה לסבול מסיבוכים חמורים.
עבור האם, היפרדות שליה עלולה להוביל לדימום קשה, אובדן דם רב, הלם ואף מוות.
עבור התינוק, היפרדות שליה עלולה להוביל למחסור בחמצן, וכתוצאה מכך לנזק מוחי (פגיעה מוחית היפוקסית), שיתוק מוחין ואף מוות.
מכיוון שהיפרדות שליה היא מצב חירום שעלול לנזק קבוע וחמור לאם ולתינוק, על הרופאים לזהות מיד את התסמינים,
לאבחן את המצב ולנקוט באמצעים המתאימים למניעת סיבוכים נוספים.
הטיפול הדרוש להיפרדות שליה תלוי במידת ההיפרדות ובאיום הפוטנציאלי על האם והילד.
במקרים מסוימים, מנוחה במיטה והמשך ניטור מספיקים, בעוד שבמקרים אחרים יש צורך בניתוח קיסרי דחוף או בכריתת רחם.