טיפול רשלני ברמות סוכר נמוכות בהריון (היפוגליקמיה) היא מצב בו רמות הסוכר בדמו של אדם יורדות מתחת לרמות הנורמליות לרמה אשר עלולה לגרום לנזקים מוחיים.
כתוצאה מרמות הסוכר הנמוכות המוח מפסיק לבצע פעולות אותן הוא מגדיר כפחות הכרחיות.
היפוגליקמיה עלולה להוביל לתגובות מגוונות העלולות לגרום להשפעה קטסטרופלית, במיוחד על התינוק.
הסיכונים של היפוגליקמיה חמורה כוללים אובדן תפקוד קוגניטיבי, בעיות דיבור התקפי חרדה וכו'.
מאחר שלעתים הסימפטומים קלים ונפתרים לאחר אכילת מזונות או נוזלים המכילים פחמימות, היפוגליקמיה עלולה לעתים קרובות להתגלות באיחור רב.
עם זאת, קיימות מספר בעיות בריאותיות חמורות יותר העלולות להוביל להיפוגליקמיה, כולל בעיות בכבד או בלבלב וסוכרת.
טיפול רשלני ברמות סוכר נמוכות בהריון עלול להתרחש במקרים בהם היפוגליקמיה מאובחנת באיחור וכתוצאה מכך מתפתחות בעיות בריאותיות חמורות.
מה גורם להיפוגליקמיה אצל העובר?
הבעיה המטבולית השכיחה ביותר בקרב תינוקות שזה עתה נולדו היא היפוגליקמיה.
היפוגליקמיה אצל תינוקות נגרמת לרוב כתוצאה מחוסר יכולת להגיע למצב של שליטה בסוכרת של היולדת שלעתים קרובות אך לא תמיד מתפתחת מראש בשל התנהלות הצוות הרפואי.
גורמים נוספים כוללים אם שקיבלה תזונה לקויה, וכאשר לאם ולילד יש סוגי דם לא תואמים.
היפוגליקמיה אמהית
הסימפטומים של היפוגליקמיה במהלך ההריון דומים לסימפטומים הרגילים של ירידה ברמות הסוכר בגוף וכוללים רעד, הזעה, גלי חום, התקפי חרדה, רעב עז, סחרחורת, כאב ראש, בלבול, קשיי ראייה ועצבנות פתאומית. היפוגליקמיה בהריון פעמים רבות לא מאובחנת עד ללידה, למרות שהתסמינים עשויים להופיע זמן רב קודם לכן.
היפוגליקמיה בהריון – איך לזהות מקרים של טיפול רשלני?
רמות גלוקוז נורמליות הן בין 60 ל – 100 . כל ערך מתחת לערכים אלו עלול לגרום למחסור באנרגיה הכרחית לגוף.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא מתעלם מתלונות האם על תחושות המעידות על רמות סוכר נמוכות בדם או מבדיקות המעבדה המראות בבירור על רמת סוכר נמוכה בדם.
באופן דומה, רשלנות רפואית עלולה להתרחש אם רופא לא מצליח להגיב לרמת הסוכר הנמוכה של הילד לאחר הלידה.
היפוגליקמיה היא מצב הניתן לטיפול בצורה טובה, אך הוא דורש תשומת לב לסימנים והתסמינים.
יש לטפל בהיפוגליקמיה מיד עם האבחנה בתסמינים כדי למנוע תופעות כמו רמת סוכר נמוכה בדם והיפוגליקמיה אצל העובר.
בקרב חולות סוכרת, הסיכון להפלה, לידה מוקדמת (גורם הסיכון הגדול ביותר להיפוגליקמיה), לידה שקטה, מקרוזומיה עוברית (משקל לידה גבוה),
ומומים מולדים עולה עם ההחמרה בחוסר היכולת לשלוט בערכי הסוכר בדמה של היולדת.
לרוע המזל הטיפול עלול להיות מסובך מכיוון שלעתים קרובות נשים בהריון עם סכרת הריונות חשות סחרחורות ולעתים אף מגיעות למצב של אובדן הכרה.
טיפול מונע כולל תזונה נאותה וארוחות מרווחות וכולל לעתים קרובות צורך בהתייעצויות עם רופא ודיאטנית בכדי להבטיח שמירה על רמות סוכר מספקות לאורך היום במשך כל ההיריון.
היפוגליקמיה של היילוד
היפוגליקמיה בילוד מתרחשת כאשר רמת הסוכר בדמו יורדת לרמה נמוכה באופן חריג.
הרמות הנורמליות משתנות עם הגיל ולצורך העניין רמת סוכר נורמלית לילד בן 40 דקות היא כ- 40 מיליגרם לדציליטר.
סוכר נמוך בדם יכול לגרום לרעב במוח בזמן בו הילוד זקוק הכי הרבה להתפתחות מוחית.
מבחינת הרופא, אין שום סימן לכך שהילד פגוע ולכן עליו לנסות לצפות את האפשרות שהיפוגליקמיה עלולה להתרחש.
איך ניתן לראות את ההיפוגליקמיה מגיעה? ישנם מספר גורמי סיכון. החשוב ביותר הוא פיגור גדילה עם משקל לידה נמוך.
בנוסף, נוכחות של קיפוח עוברי יחד עם הצורך בהחייאה לאחר הלידה הם גם גורמי סיכון להתפתחות של היפוגליקמיה.
כאשר גורמי סיכון אלה קיימים יש לבצע ניטור של רמות הסוכר בדמו של היילוד.
מחקרים רפואיים מראים כי היפוגליקמיה חמורה או ממושכת קשורה לפגיעה נוירולוגית ביילודים.
ההסתברות גבוהה לכך שתינוקות עם היפוגליקמיה חמורה או עם ממצאים חריגים בבדיקות הדמיה יציגו בעיות נוירולוגיות ועיכובים התפתחותיים בשלבים מאוחרים יותר .
איך מטפלים בתינוק עם היפוגליקמיה?
טיפול בתינוק עם היפוגליקמיה יכול להיות קל כמו לתת לילד מים עם סוכר. המפתח הוא אבחון נכון של רמות הסוכר.
הכישלון לנקוט בצעדים הפשוטים ביותר כדי לעזור לילוד עלול להוביל לפגיעות קשות אשר ישנו את כל עתידו.
איך יודעים האם הילד סובל מפגיעה אשר מקורה בהיפוגליקמיה לאחר לידתו?
בתחילה, קשה לדעת אם ילדך סובל מפגיעה שמקורה בלידה. הסימנים להיפוגליקמיה בתקופת הינקות אינם ספציפיים והם כוללים עצבנות, היפוטוניה (טונוס שריר נמוך), תנועות לא רצוניות, חום גוף נמוך מאוד (היפותרמיה), עייפות ותזונה לקויה
סימן נוסף לבעיה הוא עיכוב בהגעה לאבני דרך התפתחותיות. אך ילדים מפספסים אבני דרך מסיבות רבות, שרבות מהן אינן מזיקות וייפתרו במהירות או לאחר זמן מה.
אם ישנן עדויות ברשומות הרפואיות של הילד המרמזות על אפשרות לפגיעה מוחית ויש עיכובים משמעותיים בהגעה לאבני דרך, הילד עשוי לעבור בדיקת MRI בה יזהו האם קיים אובדן של חומר לבן במוח.
אם נגרם לכם או לילדכם נזק כתוצאה מההריון או בלידה, פנו אלינו בהקדם לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.