שני שיקולים חשובים לאישה המתקרבת לסוף הריונה הם המצג והמנח של העובר.
ביסודו, האופן שבו העובר נכנס לתעלת הלידה והכיוון אליו פונה העובר משפיעים משמעותית על מהלך הלידה.
מיקום או מצג לא תקינים עשויים לגרום לכך שהאישה ההרה תעבור לידה נרתיקית ארוכה וקשה או שלא תהיה לה ברירה ויהיה עליה לעבור ניתוח קיסרי.
ללא קשר למצב, רופאים והצוות הרפואי חייבים להיות מוכנים לפעול בכל עת.
עוד לפני התרחשות הלידה, היערכות מתאימה,
תכנון ותכנית פעולה מוכנה שניתן לשנות אם הנסיבות משתנות הן קריטיות להגנה על היולדת ועל התינוק.
מצג העובר לעומת מנח העובר
בראש ובראשונה, חשוב להבין את ההבחנה בין מצגת למנח בכל הנוגע ללידה.
עובר יוצא מתעלת הלידה עם חלק כזה או אחר של הגוף. זה מכונה המצג.
מצד שני, הכיוון אליו פונה העובר ברחם הוא המנח.
למשל, האם העובר פונה לכיוון הקדמי או לגופה של האם או לגב שלה?
שני אלה הם המפתח בעת קביעת דרך הפעולה המתאימה לפני הלידה ובמהלכה,
כמו גם שיטת הלידה הנכונה לצורך הגנה על בטיחות היולדת והילוד.
מה נחשב למצג ומנח תקין ומה נחשב לחריג ?
המיקום הבטוח ביותר (המנח) עבור עובר המוכן ללידה הוא כאשר הוא פונה
לחזית הגוף של האם והמצג הבטוח ביותר הוא כאשר הראש מופנה ראשון בתעלת הלידה.
כאשר העובר עובר בתעלת הלידה בצורה בה כפות הרגליים, הפנים או הכתפיים עוברות ראשונות המצג נחשב לחריג.
כמו כן, אם העובר במנח בו הוא פונה לגב האם, מיקום העובר גם כן נחשב לחריג.
תנוחת הלידה והמצג הפחות קשה הוא כאשר העובר פונה לגב האם והראש מופנה ראשון לתעלת הלידה,
כאשר הנקודה הגבוהה ביותר של הראש, או הקודקוד, מובילה במורד התעלה.
באופן אידיאלי, העובר גם נוטה מעט ימינה או שמאלה, עם סנטר תחוב וזרועות חוצות את החזה.
כל שאר המנחים והמצגים נחשבים לחריגים.
כאשר התינוק עם הפנים קדימה
במקרים בהם העובר פונה לכיוון הלא נכון, פני העובר עשויים להידחף קדימה כשהם נעים בעיקול האגן של האם ובתעלת הנרתיק.
לפיכך, המצג בו הראש יוצא קודם יכול להיות נכון, אך תנוחת הפנים קדימה
יוצרת מתח ולחץ מוגברים על צווארו המתוח של העובר, כשהסנטר בולט רחוק קדימה.
מצב זה מכונה occiput posterior (מצג op), עמדה זו דורשת בדרך כלל לידה מכשירנית
עם מלקחיים או שולפן ריק (לידת ואקום), או התערבות כירורגית על ידי ניתוח קיסרי.
אם לא ניתן לחלץ את התינוק בבטחה בעזרת מכשור רפואי,
ניתוח קיסרי עשוי להיות הדרך היחידה ליילד את העובר במצב זה.
מצב נוסף לא בטוח מתרחש כאשר מצחו של העובר נוטה לרדת תחילה בתעלת הלידה.
במקרים אלה, ניתן לראות מתיחה של הצוואר כמו במצב בו הפנים נוטות קדימה, כאשר הסנטר נלחץ כלפי מעלה.
זו עשויה להיות תוצאה של אגן מעוות, שרירי רחם חלשים, הריונות קודמים מרובים או ריבוי מי שפיר.
המשמעות של מצג עכוז
מצג לא תקין נוסף מתרחש במקרים של לידת עכוז בהן הישבן או הרגליים יוצאים ראשונים.
בתחילת ההיריון, העובר נמצא במצג עכוז מכיוון שהראש שלו גדול משאר הגוף
והוא מתאים יותר לחלק הגדול ביותר והעליון ביותר של הרחם.
מכיוון שגופו של העובר גדל במהלך ההיריון מאוחר יותר ובהכנה ללידה, עליו להתאים את עצמו כלפי מטה.
לידת עכוז מגדילה את הסבירות לפציעות חמורות. אם לא מטפלים בה כראוי,
התינוק עלול לסבול מפגיעה ביציאה מתעלת הלידה, אך גם לפני הלידה או אחריה התינוק עלול להיפגע.
הלידה עוברת במהירות ובצורה חלקה לרוב כאשר ראש העובר,
החלק הגדול ביותר בגופו, עושה את דרכו בתעלת הלידה תחילה.
ככל שתעלת הלידה מתרחבת כך שתתאים לגודל הראש,
יתרת הגוף הקטנה יכולה לעקוב בצורה חלקה בנסיבות רגילות.
לעומת זאת, כאשר הראש גדול יותר הוא עלול להיתקע בתעלת הלידה כאשר הישבן והרגליים עוברות ראשונות בתעלת הלידה.
מצב זה מסוכן ביותר, מכיוון שהוא עלול ליצור לחץ מוגבר על חבל הטבור בעת שראשו של התינוק נתקע בתעלת הלידה.
מצב זה עלול להוביל לחוסר בזרימת החמצן , מה שמציב את מוח התינוק ואת חייו בסכנה,
שכן במקרים בהם לא מגיע מספיק חמצן למוח עלולה להיווצר פגיעה מוחית בלתי הפיכה ואף מוות.
אם הכתף נתקעת מאחורי עצם האגן
גם אם העובר נמצא במנח ובמצג הנכון, כתפו של התינוק יכולה להיתקע כנגד עצם האגן בעת המעבר בתעלת הלידה.
מצב זה נקרא כליאת כתפיים. בזמן שראש התינוק יוצא, הכתף התקועה מותחת את הצוואר ועלולה לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה לילד.
לא זו בלבד, אלא שהלידה עלולה להיתקע ולגרום לבעיה באספקת החמצן לעובר, דבר אשר עלול להוביל לפגיעה מוחית אצל התינוק.
גורמי סיכון למצג שאינו תקין
למרות שפעמים קרובות הסיבות למנוח או למצג שאינו תקין לא ידועות,
קיימים מספר גורמי סיכון למצג שאינו תקין או למיקום חריג כדוגמת:
- מיעוט מי שפיר או ריבוי מי שפיר.
- אגן מעוות.
- גידולים ברחם.
- שרירי רחם חלשים.
- שליית פתח
- הריון מרובה עוברים (תאומים, שלישייה וכו')
יש לציין כי לסוגים מסוימים של מצגים יש סיבות אפשריות מסוימות.
לדוגמא, מצג עכוז נקשר למומים מולדים בעובר, לידה מוקדמת ומצבים אשר עשויים לפגוע ברחם כדוגמת שרירנים.
מצג עכוז עשוי להיגרם באותה מידה גם במקרים של הריון מרובה עוברים,
ריבוי מי שפיר, הצטברות יתר של נוזלים בחדר המוח של התינוק (הידרוצפלוס), ושליית פתח.
בנוסף, מצג רוחבי עלול להיגרם על ידי שרירי רחם חלשים, רחם לא תקין או אגן צר.
כמו מצגים חריגים אחרים, גם צירים מוקדמים, ריבוי מי שפיר,
הריונות קודמים ושלית פתח עשויים לשחק תפקיד במצג בו הכתפיים מופיעות ראשונות.
בנוסף, כליאת כתפיים מופיעה לרוב אצל עוברים גדולים (מקרוזומיה עוברית),
במצבים של לידה ממושכת, לידה מהירה, השמנת יתר מצד היולדת וקיומה של סוכרת הריון.
לבסוף, לא כל הסיכונים יוצרים מנחים ומצגים שאינם תקינים וחיוני שרופאים יעריכו ויקבעו כראוי
באיזו דרך התינוק עתיד לצאת מתעלת הלידה והאם פניו לכיוון עמוד השדרה של האם או בטנה.
איך יודעים באיזה תנוחה נמצא העובר?
מכיוון שהסיבוכים ממצג וממנח לא תקינים הם סכנת חיים, אמצעי מניעת הסיכון הראשון הוא הערכת גורמי הסיכון של כל יולדת,
על ידי בדיקת ההיסטוריה הרפואית שלה לגבי הריונות קודמים, שליית פתח, השמנה וסוכרת.
בדיקה גופנית, אולטרסאונד או בדיקות טרום לידתיות אחרות העלולות לגלות הפרעות בצורת הרחם,
מיקום השליה, כמות מי השפיר או אגן צר, במיוחד אם העובר נראה גדול בשבועות מאוחרים יותר של ההיריון.
חשוב גם להקפיד על טיפול במצבים כמו סוכרת והשמנה.
בנוסף, באמצעות בדיקה גופנית, אולטרסאונד, בדיקות גנטיות ובדיקות אחרות לפני הלידה,
תומכי לידה ואנשי צוות רפואי יכולים להעריך אם יש לעובר הידרוצפלוס או מצבים אחרים המשפיעים על תנוחת העובר או על הצגתו.
יתר על כן, בדיקה קפדנית של מצג או מיקום לא תקינים החל מהשלבים המאוחרים של ההיריון,
בסביבות 36 שבועות, בכל ביקור אצל רופא היא הכרחית.
כיצד רופאים מטפלים במצג לידה חריג?
אם זוהתה בעיה, היולדת עשויה להזדקק לטיפול מקיף לצורך ביצוע ניתוח קיסרי, במידת הצורך.
בהתאם למקרה, חלק מהלידות מטופלות בצורה הטובה ביותר על ידי מומחים שמבצעים לידות מסובכות באופן קבוע.
בנוסף על הרופאים להיות מנוסים בטכניקות ושיטות לידה שונות ועליהם להיות בעלי שליטה במכשירים המסייעים לביצוע לידה
כדוגמת מלקחיים ושולפן ריק (ואקום), כמו גם בעלי ידע מספק בניטור המוניטור העוברי
ובעלי יכולת לבצע מניפולציה לצורך שינוי תנוחתו של העובר לקראת הלידה .
לצורך קבלת החלטה אודות דרך הפעולה הטובה ביותר יש להתייחס לסוג החריגה הקיימת.
לדוגמא, אם התינוק במצג עכוז, הדבר מצריך מיקום מחדש במידת האפשר.
מצד שני, אם העובר פונה קדימה, הוא עשוי לשנות את תנוחתו באופן טבעי והוא יכול גם שלא, ובמקרה זה ייתכן שיהיה צורך בפעולה נוספת.
במידת האפשר, רופא מנוסה עשוי לנסות למקם את התינוק מחדש ברחם או להפנות את היולדת למישהו שיכול.
הרופאים עשויים גם להמליץ למטופלת לבצע תרגילים ספציפיים כדי לנסות להפוך את התינוק לפני הלידה עצמה.
יש לפקח על המטופלות בקפידה בכדי להבטיח שהן מבצעות את התרגילים בבטחה ושהעובר במצב תקין ברחם.
הערכה ועיתוי השלב הבא הוא קריטי. בתנוחות אחרות, על הרופא והצוות הרפואי להיות מוכנים ללידה מכשירנית,
לניתוח קיסרי ולהתערבויות רפואיות מתאימות אחרות בהתבסס על המנח ועל המצג של התינוק.
כאשר מתמודדים עם מצג עכוז, ליולדת יש סיכויים טובים יותר לסיים את הלידה בלידה נרתיקית
אם מצג העכוז ידוע לפני הלידה, כאשר רופא יכול לנסות להפוך את העובר ברחם.
כמו כן, אם המצג יתגלה מוקדם, רופא יכול לנקוט בצעדים למניעת צירים מוקדמים על ידי מתן תרופות.
אם אין באפשרותו לתקן את מצג העובר, ייתכן שיהיה צורך ליילד את התינוק בניתוח קיסרי כדי למנוע נזק מוחי או מוות.
במקרה של מצג מצח, אם העובר אינו משנה את תנוחתו מחדש באופן טבעי,
רופא מיילד עשוי להחליט גם כן על לידה בניתוח קיסרי.
באופן דומה, אם כתפו של העובר נמצאת ראשונה במורד תעלת הלידה אך הגוף אופקי, נוצר בדרך כלל צורך בניתוח קיסרי.
אם העובר במצג רוחבי, על היולדת להיות מוכנה ללידה קיסרית ויש לבצע את ההכנות הנדרשות לשם כך.
יתר על כן, ישנן דרכים רבות לטפל בכליאת כתפיים, כולל תמרונים שתוכננו במיוחד ושיטות אחרות.
למשל, רופא עשוי לחתוך את פתח הנרתיק כדי להרחיב אותו (אפיזיוטומיה), ולנסות לתמרן את התינוק החוצה.
עם זאת, שגיאות וחוסר ניסיון עלולים לפגוע בעצבים בזרוע או בכתף או לזרוע שבורה או פגיעה בעצם הבריח.
גם לאחר חיתוך ותמרון, ניתוח קיסרי עדיין עשוי להיות נחוץ.
מה יכול לקרות בלידה אם התינוק ממוקם בצורה חריגה ?
ברגע שהלידה מתחילה והעובר ממוקם בצורה לא תקינה, עלולים להיווצר סיבוכים,
כמו פקיעת קרומים מוקדמת, צירים חלשים או כואבים במיוחד, כניסה מוקדמת מדי ללידה,
צירים ארוכים מדי, קרע ברחם, מצוקה עוברית, דימום מוגזם לאחר הלידה וסיבוכים מסוכנים אחרים,
כולם מסכנים את חייהם ובריאותם הכללית של האם והיילוד.
אם אכן מתרחשים סיבוכים כאלה, הזמן הוא המהותי ואף יכול להציל את חיי התינוק או האם.
המציאות היא שאחרי הטיפול באם ובתינוק בדימומים, חמצן ותיקונים של כל פציעה אפשרית שנגרמה במהלך הלידה,
חייבים להיות מיידים. אי ביצוע פעולה בזמן יכול לעלות למישהו בחייו ועשוי אף להיחשב לרשלנות רפואית.
יתרה מכך, אי איתור המיקום או המצג החריגים לפני הלידה עשוי להיות הדוגמה
המובהקת ביותר לרשלנות ולמקור לפגיעות חמורות בלידה עבור האם או הילד.
בסופו של דבר, כל התקלות בדרך עלולות לגרום לתוצאות הרסניות,
נזק נוירולוגי קבוע, שיתוק מוחין ומצבים הנובעים מפגיעה מוחית ושטפי דם.
על כל הצוות הרפואי למלא את תפקידם כדי לא לגרום לחולי או מוות מיותר למטופלים,
ולא לגרום לכאב ולסבל המיותרים אשר מתרחשים באופן בלתי נמנע מאירועים אלה.
להיות לא מוכן, חסר הבנה, עייף מדי או חסר ניסיון זה פשוט לא מקובל ולא יעלה על הדעת
ולכן התנהלות רשלנית עשויה לגרום להגשתה של תביעת רשלנות רפואית.
אם מישהו טיפל במיקום החריג של העובר שלך בצורה רשלנית, יש לך זכויות
אם ברצונך לדון במצב בו ניהול שגוי של תנוחת הלידה או המצגת לא היו תקינים
וגרמו לך או לילד נזק פני אלינו בטלפון 03-9393848 לייעוץ ללא עלות וללא התחייבות.
עורך דין לרשלנות רפואית בעל ניסיון רב בהשגת פיצויים, יעמוד לרשותכם על מנת לסייע לכם.
