מעקב הריון תקין בישראל כולל סדרה של בדיקות אולטרסאונד שנועדו לוודא את התפתחותו התקינה של העובר.
במהלך סקירת מערכות, הרופאים מחפשים “סמנים” (Markers) שיכולים להעיד על מצב בריאותו של העובר.
אחד הממצאים המעוררים דאגה בקרב הורים ורופאים כאחד הוא אבחון של מעי אקוגני.
ממצא זה, המתגלה בדרך כלל בשליש השני להריון, מחייב התייחסות רצינית ובירור מעמיק.
כאשר הצוות הרפואי אינו מעניק לממצא את המשקל הראוי,
או נמנע מהפניית האם לבדיקות המשך קריטיות, הדבר עלול להוביל להולדת ילד הסובל ממומים קשים
או מחלות גנטיות שניתן היה לאבחן מראש.
משרד עורך דין שמואל קשיוב מתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית
על רקע מחדלים באבחון טרום-לידתי ופועל למיצוי זכויות הנפגעים.
בפשטות: המעי של העובר מחזיר יותר גלי על-קול מהמצופה
כדי להבין מהו מעי אקוגני, עלינו להבין כיצד פועל מכשיר האולטרסאונד.
המכשיר משגר גלי קול אל תוך הרחם ומודד את האופן שבו הם מוחזרים מהאיברים השונים.
רקמות רכות בדרך כלל נראות בגווני אפור,
בעוד שעצמות (שהן דחוסות מאוד) מחזירות את גלי הקול בעוצמה גבוהה ונראות לבנות.
המונח אקוגניות מתייחס ליכולת של הרקמה להחזיר את גלי הקול. במצב תקין,
המעי של העובר אמור להיות בעל מראה אפור כהה.
כאשר הרופא מבחין כי המעי נראה לבן ובהיר באופן חריג – לעיתים ברמת הדיות הדומה לזו
של עצם הירך או עמוד השדרה – הממצא מוגדר כמעי היפראקוגני או מעי בהדיות יתר.
המשמעות הקלינית היא שמשהו במבנה או בהרכב של תוכן המעי אינו פועל כמצופה,
וזהו השלב שבו צריכות להידלק נורות אזהרה.
סיבות אפשריות ונורות אזהרה לאבחון מעי אקוגני
חשוב להדגיש כי בחלק לא מבוטל מהמקרים,
מעי אקוגני עשוי להתברר כממצא בודד ושפיר שאינו משפיע על בריאות היילוד.
לעיתים מדובר בתוצאה של מכשור אולטרסאונד רגיש מדי
או בבליעת דם על ידי העובר (למשל לאחר דימום רחמי או דיקור מי שפיר).
עם זאת, הממצא קושר במחקרים רבים לשורה של מצבים רפואיים חמורים המצריכים שלילה:
הפרעות כרומוזומליות: מעי אקוגני נחשב לסמן רך לתסמונת דאון (טריזומיה 21).
נוכחות הממצא מעלה באופן סטטיסטי את הסיכון לכך שהעובר סובל מהפרעה בחומר הגנטי.
מחלת סיסטיק פיברוזיס (CF): זהו אחד הקשרים המובהקים ביותר לממצא.
המעי האקוגני עלול להעיד על חסימת מעיים מוקדמת (Meconium Ileus) האופיינית לחולי CF.
זיהומים תוך רחמיים: וירוסים כגון CMV (ציטומגלו-וירוס)
עלולים לפגוע ברקמת המעי של העובר ולגרום למראה האקוגני.
זיהום כזה יכול להוביל גם לפגיעה מוחית, חירשות ועיכוב התפתחותי.
מומים במערכת העיכול: חסימות מעיים אנטומיות (אטרזיה) יכולות להתבטא בשינוי באקוגניות של המעי.
הפרעות בגדילה: קיים קשר בין מעי היפראקוגני
לבין הגבלת גדילה תוך רחמית (IUGR) ובעיות בתפקוד השלייה.
בדיקות ובירורים המשכיים נדרשים לאחר הגילוי
ברגע שמתגלה מעי אקוגני בסקירת מערכות,
חובתו של הרופא אינה מסתכמת בתיעוד הממצא. הפרוטוקול הרפואי מחייב סדרה של פעולות בירור:
ייעוץ גנטי והמלצה על בדיקת מי שפיר: לאור הקשר לתסמונת דאון וסיסטיק פיברוזיס,
יש להפנות את ההורים ליועץ גנטי שימליץ בדרך כלל על דיקור מי שפיר עם צ’יפ גנטי (CMA).
בירור זיהומי מקיף: יש לבצע בדיקות דם לאם כדי לשלול הדבקה ב-CMV, טוקסופלזמה ונגיפים אחרים.
בדיקת נשאות לסיסטיק פיברוזיס: במידה וההורים לא ביצעו בדיקות סקר גנטי לפני ההריון, יש לבצען בדחיפות.
סקירת מערכות מכוונת ומדוקדקת: יש לבצע סקירה מקיפה נוספת
על ידי מומחה כדי לחפש סמנים נוספים המעידים על מומים בלב, במוח או במערכת העיכול.
מעקב צמיחה: יש להמשיך ולעקוב אחר משקל העובר וכמות מי השפיר כדי לוודא שאין עדות לאי ספיקת שלייה.
מתי תיתכן רשלנות רפואית באבחון מעי אקוגני?
רשלנות רפואית בהקשר של מעי אקוגני מתרחשת כאשר הצוות הרפואי
סוטה מרמת הזהירות המצופה מרופא סביר.
המקרים הנפוצים המגיעים לפתחו של בית המשפט כוללים:
אי אבחון הממצא: מצב שבו הסוקר כלל לא הבחין במעי האקוגני במהלך סקירת המערכות,
למרות שניתן היה לראותו בבירור. בחינה בדיעבד של הדיסק או הצילומים מהבדיקה יכולה לבסס טענה זו.
חוסר יידוע והסבר: הרופא אבחן את הממצא אך בחר להרגיע את ההורים
באמירה ש”הכל בסדר” מבלי להסביר את הסיכונים ואת הצורך בבירור גנטי או זיהומי.
כשל במתן המלצות לבירור: הממצא תועד בדוח, אך הרופא לא הפנה את האישה לייעוץ גנטי,
לבדיקת מי שפיר או לבדיקת CMV. אם כתוצאה מכך נולד ילד עם תסמונת דאון,
סיסטיק פיברוזיס או פגיעה מנגיף ה-CMV – קיימת עילת תביעה חזקה.
התעלמות ממכלול סמנים: כאשר לצד המעי האקוגני היו סמנים נוספים (כמו אגן כליה מורחב או עצם ירך קצרה)
והרופא התייחס לכל אחד מהם בנפרד מבלי להבין את התמונה המלאה של סיכון לתסמונת גנטית.
חובת הגילוי והאוטונומיה של ההורים
בתביעות בגין הולדה בעוולה, בית המשפט שם דגש רב על זכותם של ההורים
לקבל את מלוא המידע על מצב העובר.
גם אם הסיכוי למחלה הוא נמוך (למשל 2% לסיסטיק פיברוזיס),
הרופא מחויב להציג נתון זה להורים. הבחירה האם לקחת את הסיכון או לבצע הפסקת הריון שייכת להורים בלבד.
כאשר המידע נמנע מהם עקב רשלנות במעקב ההריון,
נשללת מהם הזכות להחלטה מושכלת, ועל כך הם זכאים לפיצויים.
הפיצויים במקרים כאלו נועדו לכסות את העלויות האדירות של גידול ילד עם צרכים מיוחדים:
טיפולים רפואיים, עזרי שיקום, חינוך מיוחד, אובדן כושר השתכרות של ההורים וכמובן פיצוי משמעותי על כאב וסבל.
כיצד משרד עורך דין שמואל קשיוב יכול לסייע לכם?
התמודדות עם ילד שנולד עם מום מולד היא אתגר פיזי ורגשי קשה מנשוא.
כאשר מצטרפת לכך התחושה שניתן היה למנוע את הסבל אילו הרופאים היו פועלים אחרת,
הכאב גדול שבעתיים. משרדנו מביא עמו ניסיון עשיר בליווי משפחות בתביעות רשלנות רפואית בהריון.
אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם בכירי הגניקולוגים,
הגנטיקאים והרדיולוגים בישראל כדי לבחון כל מקרה לגופו.
אנו עוברים על כל התיעוד הרפואי, בודקים את סרטוני האולטרסאונד
ומנתחים האם הרופאים עמדו בחובתם המקצועית.
המטרה שלנו היא להשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי שיבטיח את עתיד ילדכם ואת רווחת המשפחה.
אם במהלך ההריון שלכם אובחן מעי אקוגני ובסופו של דבר נולד ילד עם בעיה גנטית,
זיהומית או מבנית שלא הוסברה לכם מראש – ייתכן שאתם זכאים לפיצויים משמעותיים.
אל תישארו עם השאלות לבד.
פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא הצעד הראשון בדרך לעשיית צדק.
