חבלת ראש אצל ילדים היא אחד התרחישים המפחידים ביותר עבור כל הורה.
בין אם מדובר בנפילה ממתקן שעשועים, פציעה במהלך פעילות ספורטיבית או תאונת דרכים,
התגובה הראשונית והנכונה היא לרוב פינוי דחוף לחדר המיון (מלר”ד) או למוקד החירום.
שם, אנו מפקידים את יקירנו בידיהם של אנשי המקצוע ומצפים לאבחון מקיף.
במקרים רבים, לאחר בדיקה ראשונית, הרופאים מרגיעים אותנו ומשחררים את הילד הביתה עם דף הנחיות להמשך מעקב.
אך מה קורה כאשר תחושת הבטן שלכם אומרת שמשהו עדיין אינו כשורה?
מה קורה אם חלה הידרדרות במצב הילד לאחר השחרור, ומתברר שבחדר המיון פספסו פגיעה פנימית חמורה?
במקרים כאלו, עולה מיד החשש הכבד מפני התנהלות רשלנית,
וחשוב לדעת כיצד החוק בישראל מגדיר מקרי רשלנות רפואית בחבלת ראש.
סימני אזהרה לאחר חבלת ראש: מתי לחזור מיד למיון?
שחרור מחדר המיון אינו מהווה תעודת אחריות מוחלטת לכך שהסכנה חלפה. פ
גיעות ראש מסוימות, כגון דימום מוחי איטי (למשל, המטומה סוב-דוראלית או אפידוראלית),
עלולות להתפתח ולהתבטא רק שעות או ימים לאחר הפציעה המקורית.
אם ילדכם שוחרר מבית החולים אך מציג את אחד או יותר מהתסמינים הבאים, יש לפנות לטיפול רפואי דחוף ללא דיחוי:
הקאות חוזרות ונשנות: הקאה בודדת מיד לאחר החבלה היא שכיחה,
אך הקאות חוזרות הן תמרור אזהרה מובהק ללחץ תוך-גולגלתי מוגבר.
שינויים במצב ההכרה או ישנוניות קיצונית: קושי משמעותי להעיר את הילד, או מצב שבו הילד נראה אפתי ומנותק מהסביבה.
כאב ראש מחמיר: תלונה על כאב ראש שהולך ומתגבר בעוצמתו ואינו מגיב למשככי כאבים פשוטים.
שינויים בהתנהגות או בלבול: עצבנות קיצונית ובלתי מוסברת, בכי קורע לב שאינו נפסק, או חוסר יציבות בהליכה ובקואורדינציה.
אישונים שאינם שווים בגודלם או הפרעות בראייה.
הפרשה של נוזל שקוף או דמי מהאף או מהאוזניים.
מתי טעות באבחון מוגדרת בתור רשלנות רפואית בחבלת ראש?
חשוב להבין כי לא כל טעות רפואית או פספוס של אבחנה מוגדרים אוטומטית כעילה משפטית.
הרפואה אינה מדע מדויק, ולעיתים תסמינים מופיעים בשלב מאוחר יותר.
יחד עם זאת, מערכת המשפט בישראל בוחנת מקרים אלו באמצעות “מבחן הרופא הסביר”.
כדי לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בחבלת ראש,
יש להוכיח כי הצוות הרפואי בחדר המיון חרג מסטנדרט הטיפול
המקובל והמצופה ממנו, וכתוצאה מכך החמיץ את האבחנה הקריטית.
דוגמאות נפוצות לכשלים בחדר המיון שעלולים להוות עילה לתביעה:
1. אי-לקיחת אנמנזה (היסטוריה רפואית) מלאה
על הרופא המטפל לברר במדויק כיצד אירעה החבלה. לדוגמה, חבלה כתוצאה מנפילה מגובה רב
או מתאונת דרכים מחייבת רמת חשד גבוהה בהרבה ועשויה להצדיק בדיקות הדמיה גם בהיעדר תסמינים קשים מיידיים.
אי-ביצוע בירור זה עשוי להוות בסיס לטענת רשלנות רפואית בחבלת ראש.
2. ויתור רשלני על בדיקות הדמיה (CT או MRI)
במקרים של חבלות ראש אצל ילדים, קיימים פרוטוקולים קליניים ברורים (כגון מדדי PECARN המקובלים בארץ ובעולם)
המנחים את הרופאים מתי יש לבצע בדיקת CT מוח ומתי ניתן להסתפק בהשגחה.
אם הילד הציג תסמינים שהצריכו הדמיה לפי הפרוטוקול, והרופאים החליטו לוותר עליה זוהי עשויה להיות התנהלות רשלנית.
3. כשל בפענוח בדיקות או בדיקה גופנית חלקית
פספוס של שבר בגולגולת בצילום רנטגן, או אי-ביצוע בדיקה נוירולוגית מקיפה (בדיקת רפלקסים, אישונים ותגובות מוטוריות),
מהווים חריגה מסטנדרט טיפול סביר ויכולים להוביל לקיומה של רשלנות רפואית בחבלת ראש של קטינים.
4. שחרור מוקדם מדי ללא הנחיות מעקב ברורות
חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, מטיל על המוסד הרפואי חובה לספק למטופל (ולהוריו) הסבר מלא ומובן על מצבו.
שחרור ילד מבלי להסביר להוריו במדויק אילו סימני אזהרה מחייבים חזרה מיידית למיון, עלול להוות רשלנות כשלעצמו.
הוכחת נזק וקשר סיבתי בדין הישראלי
כדי לזכות בפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בחבלת ראש, לא מספיק להוכיח שהרופא טעה במיונו;
עלינו להוכיח שני אלמנטים קריטיים נוספים לפי פקודת הנזיקין:
נזק ממשי: נזק נוירולוגי, קוגניטיבי או גופני קבוע או זמני שנגרם לילד (לדוגמה כתוצאה מלחץ ממושך של דימום על המוח).
קשר סיבתי: עלינו להוכיח כי הנזק נגרם (או הוחמר באופן משמעותי) בגלל העיכוב באבחון והשחרור הרשלני, ולא מעצם המכה המקורית.
כלומר – לו הילד היה מאובחן ומטופל בזמן במיון, הנזק היה נמנע או ממוזער.
כיצד לפעול אם אתם חושדים שילדכם נפגע כתוצאה מרשלנות?
אם חוויתם מקרה שבו ילדכם שוחרר מחדר המיון, מצבו הדרדר, ולאחר מכן התגלה כי נגרם לו נזק
שניתן היה למנוע אלמלא העיכוב באבחון, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
תיעוד רפואי מלא: אספו ושמרו כל פיסת מידע – מכתב השחרור מהמיון, סיכומי אשפוז מאוחרים יותר,
תוצאות בדיקות הדמיה (דיסקים של CT/MRI) ומרשמים.
תיעוד כרונולוגי: רשמו לעצמכם ציר זמן מדויק: מתי אירעה הפציעה, מתי הגעתם למיון,
מה אמר לכם הרופא, מתי הופיעו התסמינים החדשים ומתי חזרתם לטיפול.
פנייה לעורך דין המתמחה בתחום: תביעות רבות שעוסקות בנושא רשלנות רפואית בחבלת ראש הן מורכבות
ומצריכות שילוב של ידע משפטי מעמיק יחד עם עבודה מול מומחים רפואיים בכירים
(כגון נוירולוגים או נוירוכירורגים של ילדים) שיספקו חוות דעת רפואית מוסמכת לבית המשפט.
משרד עורכי הדין שמואל קשיוב מייצג נפגעי רשלנות רפואית מזה למעלה מ-15 שנה,
עם התמחות מיוחדת בנזקי גוף חמורים ופגיעות בילדים. אם אתם חושדים
כי הצוות הרפואי התרשל באבחון פגיעת הראש של ילדכם ומדובר במקרה של רשלנות רפואית בחבלת ראש,
אנו כאן כדי לבחון את המקרה שלכם ברגישות, במקצועיות וללא פשרות,
במטרה להשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם בחוק.
ליצירת קשר וייעוץ ראשוני ללא התחייבות, פנו אלינו דרך האתר או בטלפון.
