סביר להניח שניתן לומר בוודאות שכל מי שאושפז בבית החולים להוט לחזור הביתה בהקדם האפשרי,
אך שחרור מוקדם מבית חולים עלול לגרום נזק רב כמו כל צורה אחרת של רשלנות רפואית.
ישנם גורמים רבים שמחליטים מתי המטופל מוכן להשתחרר מהטיפול,
ואם מטופל משתחרר מבית החולים מוקדם מדי, הרופאים לא יוכלו להגיב לבעיות דחופות שעלולות להתעורר כתוצאה מכך.
הבנת הגורמים לשחרור מבית החולים וכיצד הם עשויים להשפיע על ההתאוששות שלכם היא חיונית כאשר אתם חושבים על בריאותכם.
מה צריך לקרות בתהליך השחרור מבית החולים?
לפני היציאה מבית החולים על המטופל לעבור את תהליך השחרור.
המשמעות היא שרופא יעריך את בריאותו הכללית של המטופל וידון בממצאים עם כל מי שמעורב בטיפול ובשיקום המתמשך שלו.
זה כולל העברת פרטים ומידע ספציפיים המפורטים בתהליך הפורמאלי.
במהלך תהליך השחרור, יש לתת למטופל:
- מידע מתי לקבוע פגישת מעקב ועם מי.
- מידע אודות גורם רפואי שניתן ליצור איתו קשר בכל שאלה או חשש.
- הנחיות כיצד לקחת תרופות והמינון הנכון.
- תוכנית מעבר למוסד שיקום או טיפול, או חזרה הביתה, לצורך החלמה.
- מידע על אופן השימוש בעזרים, ציוד או שירותי תמיכה שעשויים להידרש.
סימנים לכך שחולה אינו מוכן להשתחרר מבית החולים
כל סימן חיוני לא תקין כגון חום הגוף, קצב לב, קצב נשימה, לחץ דם או רמת חמצן יכול להיות סימן לכך שאסור לשחרר מטופל,
ובכל זאת כ-1 מכל 5 מטופלים עם חריגות בבדיקות ישוחררו בכל מקרה.
לפני השחרור, על המטופל לבקש מהרופא לוודא שכל הסימנים החיוניים יציבים.
סימן חיוני אחד שאינו יציב, קצב נשימה חריג למשל,
מגדיל את הסיכון לאשפוז חוזר או מוות ב-36 אחוז בהשוואה לחולים יציבים לחלוטין.
שלושה סימנים לא יציבים מכפילה פי ארבעה את הסבירות לאשפוז חוזר.
ישנם סימנים נוספים שעשויים להעיד על כך שהמטופל אינו מוכן לחזור הביתה,
לרבות הרגשה של המטופל שהוא לא מוכן לעזוב
מכיוון שביתו אינו ערוך פונקציונלית לצרכיו הרפואיים (בעיקר במקרים של מטופל אשר נותר עם נכות וביתו אינו מותאם).
מדוע חולים עדיין משוחררים מוקדם מדי מבית החולים?
ההחלטה לשחרר מטופל מבית חולים היא החלטה חשובה שלא צריכה לבוא עם פשרות. עם זאת,
לעיתים קרובות נלקחים בחשבון גורמים רפואיים ולא רפואיים רבים,
בעוד שהסיבות בפועל לשחרור נותרות לרוב בלתי מוגדרות ויכולות להיחשב כעניין של "הערכת סיכונים".
לדוגמא, חולה במצב קשה יותר עשוי לקבל עדיפות על פני חולה אחר יציב יותר אם אין מספיק מיטות או משאבים אחרים זמינים.
המשמעות יכולה להיות שהמטופל היציב יותר חייב להשתחרר, גם אם אינו מוכן לחלוטין לעזוב את הטיפול בבית החולים.
אם המטופל יציב מספיק, ויש עניינים דחופים אחרים, ייתכן שהמטופל יתבקש להמשיך את המעקב אחר מצבו בקהילה, במקום לקבל יותר זמן עם צוות בית החולים.
בעולם מושלם, כל המטופלים הזקוקים לסיוע רפואי מתמשך ימשיכו לקבל את הטיפול המיטבי בבית החולים,
אך בעולם עם משאבים מוגבלים ותהליכים בירוקרטים, זה לא תמיד המצב.
מתי רופא נחשב כרשלן?
אי מעקב אחר תהליך השחרור או צורך לבצע קיצורי דרך עקב מחסור במשאבים עלול להוביל לטעויות חמורות ולגרום לנזק או מוות למטופל.
רופאים וצוות רפואי אחראים לטיפול בחולים שלהם, וההחלטה על השחרור אינה יוצאת דופן – יש לשקול אותה בכובד ראש ולעקוב אחר התהליך מקרוב.
בין אם המטופל אינו מקבל מידע מתי עליו לקבוע פגישת מעקב ועם מי
ובין אם הצוות הרפואי מתעלם או לא שם לב לסימנים חיוניים שאינם תקינים
או בדיקות שאינן תקינות אצל המטופל, הסיכונים הקשורים לשחרור מוקדם הם משמעותיים.
בגלל חומרת הנושא הזה במקרים רבים בהם נגרם למטופל נזק
כתוצאה משחרור מוקדם מדי מבית החולים ניתן למצוא את אנשי הרפואי אחראים לרשלנות רפואית.