הרדמה היא המצאה מעולה על מנת לאפשר לרופא לבצע ניתוח במטופל בלי לגרום למטופל לכאב וסבל במהלך הניתוח.
למרות זאת, הרדמה מגיעה לעתים עם סיכון ובמקרים בהם הצוות הרפואי לא מתנהל כנדרש תביעת רשלנות רפואית בהרדמה עלולה להיות מוגשת.
ההרדמה מקומית מרדימה רק את החלק בגוף שעליו מבצעים את הפרוצדורה הרפואית והיא ההרדמה הנפוצה ביותר.
ההרדמה מלאה כשמה כן היא, מרדימה בצורה מוחלטת את המטופל בזמן הניתוח.
לדאבוננו, לעתים מתרחשות טעויות המובילות לסבל מיותר של המטופל.
רשלנות רפואית בהרדמה יכולה להתרחש במקרים בהם הצוות הרפואי משתמש בסוג הלא נכון של חומר הרדמתי או לחלופין בכמות הלא נכונה (מעט מדי / יותר מידי חומר הרדמה) במקרים בהם מצבו של המטופל כאשר הוא תחת ההשפעה של חומרי הרדמה וכו'.
ההרדמה מקומית כוללת לרוב סיכון נמוך מאוד לסיבוכים כלשהם וזאת בהשוואה להרדמה מלאה.
קיימים מספר סוגים של הרדמות מקומיות וביניהם ההרדמה טופיקלית אשר נמרחת על העור, הרדמה בעזרת הזרקה כדוגמה במקרים של עקירת שיניים או הסרת שומות מהעור וכן הרדמה אזורית אשר מוזרקת קרוב לעצב על מנת להרדים אזור מסוים בגוף בלי להידרש להרדמה מלאה (דוגמה לכך הינה מתן זריקת אפידורל ליולדת לפני לידה).
לעתים כאשר המטופל חרד מאוד מפרוצדורה רפואית אותה הוא עתיד לעבור ניתן לתת לו הרדמה המוגדרת כטשטוש, המטופל במצב כזה נשאר ער, אך מצוי בתחושה דמוית חלום ומרגיש ישנוני.
הרדמה מקומית מבוצעת אך ורק על ידי רופא עם מומחיות בהרדמה, מדובר בתהליך מסובך הדורש חישוב של כמות ההרדמה הנדרשת וכן מעקב אחרי הסימנים החיוניים של המטופל בזמן ולאחר הפרוצדורה הרפואית על מנת לוודא שהמטופל לא סובל מתופעות לוואי כתוצאה מההרדמה.
מקרי רשלנות רפואית בהרדמה כוללים:
- מתן מינון שגוי של חומר להרדמה, מינון נמוך מדי המוביל לכאב מיותר למטופל, מינון גבוה מדי עלול להוביל לתופעות קשות.
- מעקב שגוי אחרי הסימנים החיוניים של המטופל בשעה שהוא שרוי בתרדמה מלאה או חלקית במהלך ניתוח.
- פגיעה עצבית בעת מתן זריקת להרדמה (כדוגמת זריקה אפידורלית או זריקה הניתנת לפני עקירת שן).
- אלרגיה לחומר ההרדמה.
- שיתוק זמני או קבוע כתוצאה ממתן ההרדמה.
- היעדר חמצן המוביל לפגיעה מוחית.
אם אתם חושדים שנגרמה לכם רשלנות רפואית הקשורה למתן חומרי הרדמה, צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.