מערכת הבריאות המודרנית אמורה לספק מענה מקצועי, מהיר ומדויק למחלות מורכבות, אך במקרים של מחלות כלי דם נדירות, הדרך לאבחון נכון רצופה לעיתים במכשולים. רשלנות רפואית בתחום זה עלולה להוביל לתוצאות הרסניות, החל מכאבים כרוניים ועד לקטיעת איברים. אחת המחלות המאתגרות ביותר לאבחון ולטיפול, שבהן לחובת הגילוי וההסבר של הרופא יש משקל מכריע, היא מחלת בירגר. במשרד עורך דין שממואל קשיוב אנו נתקלים לא פעם במקרים שבהם חוסר תשומת לב של הצוות המטפל או כשל בהעברת המידע הקריטי למטופל הובילו לנזק בלתי הפיך שהיה ניתן למנוע.
מה זה מחלת בירגר וכיצד היא משפיעה על גוף האדם?
כדי להבין את המשמעות המשפטית של רשלנות בטיפול, יש להבין תחילה מה זה מחלת בירגר (Thromboangiitis Obliterans). מדובר במחלה דלקתית כרונית הפוגעת בכלי דם קטנים ובינוניים, בעיקר בגפיים. המחלה גורמת להיווצרות קרישי דם קטנים בתוך כלי הדם, שמובילים לחסימתם המוחלטת. כתוצאה מכך, זרימת הדם לאיברים נפסקת, מה שגורם לנזק לרקמות, נמק ובמקרים קשים לקטיעה.
אף על פי שהסיבה המדויקת למחלה אינה ידועה לחלוטין, הקשר בין עישון טבק לבין התפרצות המחלה והחמרתה הוא חד משמעי. מחלת בירגר פוגעת בדרך כלל בגברים צעירים, לרוב מתחת לגיל 45, המעשנים כבדים. בניגוד למחלות כלי דם אחרות הנובעות מהסתיידות עורקים או סוכרת, כאן מדובר בתהליך דלקתי ספציפי שמונע מהחמצן להגיע לקצות האצבעות.
מחלת בירגר תסמינים ודרכי זיהוי ראשוניות
האבחון המוקדם הוא קריטי למניעת קטיעה. כאשר מטופל מתלונן על מחלת בירגר תסמינים, על הרופא המטפל להיות ערני למספר סימני אזהרה מרכזיים. בדרך כלל, המחלה מתחילה בכאבים חזקים בזמן מנוחה או בזמן פעילות מאומצת (צליעה לסירוגין). המטופלים מדווחים על תחושת קור קיצונית באצבעות הידיים או הרגליים, שינויי צבע (מלבן לכחול או אדום) ופצעים שאינם מחלימים.
תסמינים נוספים כוללים תופעת ריינו (Raynaud’s phenomenon), שבה האצבעות משנות צבען בחשיפה לקור, ודלקות ורידים שטחיות נודדות. אם הרופא מתעלם מתלונות אלו ומייחס אותן לבעיות אורתופדיות או ל”סתם” בעיות זרימה, הוא עלול להיחשב כמי שפעל בדרך של רשלנות רפואית באבחון. ככל שהמחלה מתקדמת ללא טיפול נכון, הכאבים הופכים לבלתי נסבלים ומופיעים סימנים של נמק (גנגרנה) שמתחילים בקצות האצבעות ומתפשטים מעלה.
הקשר המוחלט בין עישון לבין מחלת בירגר כלי דם
המאפיין הייחודי ביותר של מחלת בירגר כלי דם הוא התלות המוחלטת בעישון. מחקרים מראים כי כמעט כל החולים במחלה זו הם מעשנים. הרכיבים בטבק גורמים לגירוי של כלי הדם ומזרזים את התהליך הדלקתי והחסימתי. הטיפול היחיד שהוכח כיעיל לעצירת התקדמות המחלה הוא הפסקה מוחלטת ומידית של עישון – כולל עישון פסיבי, שימוש במדבקות ניקוטין או סיגריות אלקטרוניות (שגם הן עלולות להזיק במצב זה).
מבחינה רפואית, אם המטופל מפסיק לעשן, הסיכוי למנוע קטיעה עולה דרמטית. אם הוא ממשיך לעשן, הקטיעה היא כמעט בלתי נמנעת. נקודה זו היא קריטית מבחינה משפטית: האם הרופא הבהיר למטופל את הקשר הזה? האם הוא הסביר לו שהמשך העישון פירושו אובדן איבר? בתי המשפט בישראל קבעו סטנדרטים גבוהים מאוד בנושא זה, שכן המידע הזה הוא “התרופה” היחידה למחלה.
מתי נחשב הטיפול במחלה בתור רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית במקרה של מחלת בירגר יכולה להתרחש בכמה צמתים מרכזיים:
- כשל באבחון: מטופל צעיר מעשן המגיע עם כאבים בגפיים ופצעים אינו מאובחן כחולה בירגר, אלא מטופל בתרופות לכאבים בלבד ללא בדיקת כלי דם מקיפה.
- אי-הפניה למומחה: רופא משפחה שאינו מפנה את המטופל בדחיפות לכירורג כלי דם כאשר מופיעים סימני אי-ספיקה עורקית.
- כשל בחובת הגילוי וההסבר: הרופא מציין בפני המטופל ש”כדאי להפסיק לעשן”, אך לא מסביר לו באופן נחרץ ומפורש כי המשך העישון יוביל בהכרח לנמק ולקטיעה.
- אי-מעקב נאות: אי-ביצוע בדיקות דופלר או אנגיוגרפיה כדי להעריך את חומרת החסימה ואת הסיכון המידי לאיבר.
בכל אחד מהמקרים הללו, אם נגרם נזק (כמו קטיעה), קיימת עילה לבדיקת תביעה. הרופא אינו יוצא ידי חובה רק במתן מרשם; עליו להיות אקטיבי במתן ההסברים ובניהול הסיכונים של המטופל.
חובת ההסבר המוגברת: ניתוח פסק הדין ברנשטיין נגד ד”ר עטיה
אחד מפסקי הדין החשובים והמכוננים בתחום הרשלנות הרפואית ומחלת בירגר הוא ע”א 2245/91 ברנשטיין נ’ ד”ר עטיה. במקרה זה, צעיר בן 27 שחלה במחלת בירגר איבד את רגלו הימנית לאחר שלא הפסיק לעשן. הטענה המרכזית הייתה שהרופאים שטיפלו בו לא הסבירו לו במידה מספקת את חומרת הסכנה שבמשך העישון.
בית המשפט העליון דן בשאלה: מהו היקף חובת הגילוי של רופא כלפי מטופל במחלה שבה אורח החיים הוא גורם הגורל? נקבע כי לא מספיק שהרופא יגיד “העישון מזיק”. במחלה כמו מחלת בירגר, שבה הפסקת העישון היא האמצעי הטיפולי המכריע, על הרופא להשתמש בשפה ברורה, חריפה וחד-משמעית. עליו להסביר למטופל כי קיימת זיקה ישירה בין הסיגריה לבין הקטיעה. אם הרופא ידע שהמטופל ממשיך לעשן ולא “זעק” באוזניו על הסכנה הקרבה, הוא עלול להימצא רשלן. פסק דין זה מהווה אבן יסוד בכל תביעת רשלנות שבה המטופל טוען: “אילו הייתי יודע שהמחיר הוא הרגל שלי, הייתי מפסיק מיד”.
מחלת בירגר ברגליים והשלכותיה על כושר ההשתכרות ואיכות החיים
הפגיעה של מחלת בירגר ברגליים היא הרסנית במיוחד. מכיוון שהמחלה תוקפת אנשים צעירים הנמצאים בשיא כושר עבודתם, קטיעה של כף רגל או רגל שלמה משנה את חייהם מן הקצה אל הקצה. מעבר לכאבים הפיזיים הקשים, המטופלים סובלים מפגיעה נפשית עמוקה, אובדן היכולת לעבוד במקצועות פיזיים, צורך בשיקום ארוך והסתמכות על פרוטזות.
בתביעות רשלנות רפואית, הפיצויים במקרים אלו יכולים להגיע לסכומים של מיליוני שקלים. הפיצוי כולל מרכיבים של אובדן השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות, צורך בעזרת צד ג’, התאמת דיור והתאמת רכב, וכמובן פיצוי משמעותי על כאב וסבל. במשרדנו אנו שמים דגש על בניית תחשיב נזק מדויק המשקף את כל הצרכים העתידיים של המטופל כדי להבטיח לו ביטחון כלכלי למרות הפגיעה הקשה.
כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית בתביעות מסוג זה?
כדי להצליח בתביעה בגין מחלת בירגר, יש לעבור תהליך יסודי של איסוף ראיות:
- תיעוד רפואי מלא: אנו בוחנים את כל גיליונות הטיפול – האם הרופא תיעד שנתן הסבר על עישון? האם התלונות על הכאבים נרשמו בזמן?
- חוות דעת מומחה: זהו הלב של התביעה. אנו נעזרים במומחים בכירים לכירורגיית כלי דם שיקבעו אם האבחנה הייתה מאוחרת מדי ואם ההסברים שניתנו עמדו בסטנדרט המצופה.
- עדות המטופל ובני משפחתו: כדי להוכיח מה נאמר (או לא נאמר) בחדר הטיפולים לגבי הסיכונים.
- קשר סיבתי: עלינו להוכיח שאם המטופל היה מקבל את המידע הנכון בזמן, התוצאה הייתה שונה (למשל, הוא היה מפסיק לעשן והקטיעה הייתה נמנעת).
במקרים רבים, חברות הביטוח של הרופאים טוענות ל”אשם תורם” של המטופל כי הוא המשיך לעשן. כאן נכנס התפקיד של עורך דין מומחה: להראות כי ללא “זעקת האזהרה” של הרופא, המטופל לא יכול היה להבין את עוצמת הסיכון, ולכן האחריות נשארת על הכתפיים המקצועיות של הצוות הרפואי.
פנייה לייעוץ משפטי אצל עורך דין מומחה לרשלנות רפואית
מחלת בירגר היא טרגדיה רפואית, אך כשהיא מלווה במחדל מקצועי, היא הופכת לעילה משפטית לתיקון ולפיצוי. אם אתם או בני משפחתכם סובלים מנזקי המחלה ומרגישים שהטיפול שקיבלתם היה לקוי, אל תהססו לבדוק את זכויותיכם.
במשרד עורך דין שמואל קשיוב, אנו מבינים את המורכבות של מחלות כלי דם ואת הסטנדרטים המחמירים המצופים מרופאים בתחום זה. אנו נלווה אתכם במסירות, החל מבחינת התיק הרפואי ועד לייצוג בבתי המשפט, תוך חתירה בלתי מתפשרת להשגת הפיצוי המקסימלי המגיע לכם. אבחון נכון והסבר הולם הם לא רק חובה מוסרית של הרופא – הם חובה משפטית. אם חובה זו הופרה, אנו כאן כדי לעזור לכם להשיג צדק.
