לעתים לקוחות מספרים לנו שהם לא חשבו כלל על פנייה לעורך דין לרשלנות רפואית
וזאת משום שאדם שהם מכירים או אף קרוב משפחה אמר להם שהם לא יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית
בגלל שהם חתמו על טופס הסכמה מדעת לפיו הם מודעים לסיכון של הפרוצדורה הרפואית אותה הם עתידים לעבור.
נפנוף בטופס ההסכמה מדעת כאילו מדובר במסמך קדוש זה טריק ידוע של עורכי דין המייצגים את הרופאים והמוסדות הרפואיים.
על סיבוך ידוע וחתימה על טופס הסכמה מדעת
אם מטופל חותם על טופס הסכמה מדעת, האם זה אומר שהוא לא יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית? התשובה היא חד משמעית לא.
המשמעות של טופס הסכמה מדעת היא ליצור שיח בין הרופא למטופל.
מטרתו להיות בטוח שהמטופל הבין את הסיכונים שבפרוצדורה הרפואית שהוא עתיד לעבור ושלמרות קיומם של סיכונים אלו הוא נותן את הסכמתו לרופא ולבית החולים להמשיך עם הטיפול.
סיבוכים יכולים לקרות בכל ניתוח ולכל מנותח ולפעמים הסיבוכים הללו מתרחשים למרות טיפול מיטבי שניתן על ידי הצוות הרפואי ואין את מי להאשים בנזקים שנגרמו למטופל.
מנגד, אם רופא, אחות או כל ספק של טיפול רפואי אחר עושה טעות או מספק טיפול שחורג מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים,
והטיפול גורם למטופל לנזק, הרופא לא יכול להסתמך על טופס ההסכמה מדעת עליו חתם המטופל.
מניסיוננו, אחד מהסיבוכים הניתוחיים הנפוצים ביותר הנכנס להגדרת "סיבוך ידוע" אשר מכוסים על ידי טופס הסכמה מדעת הוא הנושא של פגיעה באיברים סמוכים.
לדוגמה, כאשר מנתח מוציא אבנים מכיס המרה ופוגע בצינורות המרה, כאשר רופא מבצע למטופל קולונוסקופיה וגורם לחור (פרפורציה) במעי.
חשוב להבהיר, הפגיעה עצמה (חור במעי הגס) אינה מהווה רשלנות ברוב המקרים, זה שהרופא ביצע את הפרוצדורה הרפואית (קולונוסקופיה בדוגמה הזו)
ולא שם לב לכך שהוא גרם לנזק ובכך נמנע מהמטופל לקבל את הטיפול בהקדם האפשרי, פה נמצאת הרשלנות ובמקרים מסוג זה הרופא לא יכול להתחבא מאחורי טופס ההסכמה מדעת.
אם אתם חוששים שנפגעתם כתוצאה מטיפול רפואית רשלני של סיבוך ידוע, צרו קשר לייעוץ אישי ללא התחייבות .