תסמינים של תסמונת דנדי ווקר אצל ילדים
התסמינים בילדים שלקו בתסמונת מתחילים להופיע לרוב כבר בחודשים הראשונים לחיים.
הילד עשוי לסבול מעיכוב התפתחותי משמעותי,
קשיים בלמידת זחילה והליכה,ונוקשות בשרירים.
במקרים של הידרוצפלוס, ניתן לראות הגדלה של היקף הראש ובליטה באזור המרפס.
בהמשך עלולים להופיע פרכוסים, קשיי למידה, בעיות בראייה וקשיים בדיבור.
הטיפול בילדים אלו הוא מורכב ודורש מעורבות
של צוות רב-תחומי הכולל נוירולוגים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק.
מהן אפשרויות הטיפול בתסמונת דנדי ווקר?
חשוב להבין כי לא ניתן לרפא את התסמונת עצמה,
שכן מדובר במום מבני ברקמת המוח.
הטיפולים מתמקדים בניהול הסיבוכים.
חלק מרכזי מהטיפול הנוירולוגי כולל ניטור של הלחץ התוך-גולגולתי.
במידה ומתפתח הידרוצפלוס, יש צורך בהתערבות כירורגית דחופה.
מעבר לטיפול הכירורגי, הילדים נזקקים לחינוך מיוחד ולטיפולים תומכים
לאורך כל חייהם כדי לשפר את יכולותיהם התפקודיות במידת האפשר.
השתלה כירורגית של שאנט בגולגולת
אחת הפעולות הכירורגיות הנפוצות ביותר
בקרב הסובלים מהתסמונת היא השתלה של שאנט (נקז).
השאנט הוא צינורית עדינה המושתלת במוח
ותפקידה לנקז את עודפי נוזל השדרה אל חלל הבטן או הלב,
ובכך להוריד את הלחץ על המוח.
מדובר בניתוח מציל חיים אך כזה שטומן בחובו סיכונים לזיהומים או לסתימות בנקז,
מה שמחייב את המשפחה להיות במעקב רפואי תמידי ומתח גבוה לכל אורך חיי הילד.
גישות טיפול שונות ושיקום
לצד הטיפולים הרפואיים, קיימות גישות טיפול שונות המיועדות לשפר את איכות החיים.
הידרותרפיה (טיפול במים) נחשבת ליעילה מאוד בשיפור טווח התנועה של הילד,
וטיפולים באמצעות קלינאי תקשורת מסייעים בהתמודדות עם קשיי בליעה ודיבור.
עם זאת, עלויות הטיפול הללו הן עצומות,
ומכאן החשיבות הקריטית של קבלת פיצוי הולם בתביעות רשלנות רפואית,
שיאפשר למשפחה לממן את המערך הטיפולי האינטנסיבי הזה.
מתי קמה עילת תביעה?
עילת תביעה ברשלנות רפואית מתגבשת כאשר ניתן להוכיח
כי רופא סביר היה צריך לאבחן את התסמונת במהלך ההריון.
אם ניתן להראות שבצילומי האולטרסאונד שנערכו לאם נראו
סימנים מחשידים שהוחמצו, או שבוצע פענוח רשלני של תוצאות הבדיקה,
קיימת עילה לתביעה. בנוסף, אם הרופא זיהה ממצא חשוד
אך לא הפנה את האם לייעוץ גנטי או לבדיקות דם מתאימות, מדובר במחדל מקצועי.
הפיצוי במקרים אלו נועד לכסות את כל הוצאות הגידול והטיפול בילד הנכה לאורך כל תוחלת חייו.
רשלנות רפואית באבחון תסמונת דנדי וולקר: שאלות ותשובות
האם ניתן לאבחן את התסמונת בכל סקירת מערכות? ברוב המקרים,
סוקר מיומן מצופה לזהות את הפגמים במבנה המוח החל מהשבוע ה-14-16 להריון.
החמצה של מום מבני ברור בשלבים אלו נחשבת לרוב לרשלנות.
מה קורה אם התסמונת התגלתה רק אחרי הלידה? במידה והאבחנה נעשתה לאחר הלידה,
עורכי הדין בוחנים את כל ההיסטוריה של מעקב ההריון.
אם מתברר כי המום היה קיים ונראה בבדיקות שנערכו לאם במהלך ההריון אך לא צוין,
ניתן להגיש תביעה בגין “הולדה בעוולה”.
מהו גובה הפיצוי בתביעות כאלו? בתביעות בגין תסמונת דנדי-וולקר,
הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים, שכן הוא כולל הוצאות סיעוד,
ציוד רפואי, הפסדי שכר של ההורים ופיצוי משמעותי על כאב וסבל.
כמה מילים לסיום
ההתמודדות עם ילד הסובל מתסמונת דנדי-וולקר היא אתגר פיזי, רגשי וכלכלי אדיר למשפחה.
הזכות של ההורים לדעת על קיומו של המום מראש היא זכות יסוד שמטרתה למנוע סבל מיותר.
אם אתם חושדים כי נפלתם קורבן למחדל רפואי באבחון התסמונת, אל תישארו עם השאלות לבד.
משרד עורך דין שמואל קשיוב מביא עמו ניסיון עשיר וליווי מקצועי ורגיש,
תוך הסתייעות בטובי המומחים הנוירולוגיים בארץ, כדי להבטיח שתקבלו את הצדק והפיצוי המגיע לכם.
