רשלנות רפואית בניתוח לב היא אחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר שאני מטפל בהם.
ניתוחי לב הם פרוצדורות מורכבות ומסוכנות מטבען,
אבל יש הבדל גדול בין סיבוך רפואי בלתי נמנע לבין רשלנות רפואית שנגרמה מטעות,
חוסר זהירות, או אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים.
כשמדובר בלב – האיבר שמשאיב דם לכל הגוף – הסיכון לנזק קטלני או נכות קשה הוא אמיתי ומיידי.
המטופלים שמגיעים לניתוח לב נמצאים במצב פגיע.
הם סומכים על הצוות הרפואי שיעשה הכול כדי להציל את חייהם ולשפר את מצבם.
כשהצוות הרפואי מתרשל – התוצאות יכולות להיות הרות אסון.
נזק מוחי קבוע, אי ספיקת לב כרונית, שיתוק, או במקרים הקיצוניים – מוות.
מהם סוגי ניתוחי הלב ומה הסיכונים?
ניתוחי לב מתחלקים לכמה קטגוריות עיקריות:
ניתוחי מעקפים (Bypass) – יצירת מעקפים לעורקים חסומים
כדי לשפר את זרימת הדם ללב. זה הניתוח הנפוץ ביותר.
ניתוחי מסתמים – תיקון או החלפה של מסתמי הלב (אאורטלי, מיטרלי, וכו').
המסתמים שומרים על זרימה חד-כיוונית של הדם.
ניתוחי אבי העורק (אאורטה) – תיקון או החלפה
של קטעים פגועים באבי העורק, הכלי הדם הראשי שיוצא מהלב.
השתלות לב – החלפת לב חולה בלב בריא של תורם.
כל ניתוח לב כרוך בסיכונים משמעותיים: דימום, זיהומים, קרישי דם,
שבץ מוחי, אי ספיקת לב, הפרעות קצב, ואפילו מוות.
אבל חלק מהסיכונים האלה נובעים מרשלנות רפואית שהיה אפשר למנוע.
מתי יש רשלנות רפואית בניתוח לב?
רשלנות רפואית בניתוח לב יכולה להתרחש בכמה שלבים:
שלב האבחון וההחלטה על הניתוח
לפעמים הרשלנות מתחילה עוד לפני שהמטופל נכנס לחדר הניתוח.
אם קרדיולוג לא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות (קטטר, אקו לב, CT),
או שפספס ממצאים קריטיים, או שהמליץ על ניתוח
כשיש אלטרנטיבה פחות פולשנית – זו רשלנות רפואית קרדיולוגיה.
יש מקרים שבהם מטופל נשלח לניתוח מעקפים ללא צורך אמיתי,
או שניתן לו ניתוח מסוכן יותר כשהיה אפשר לטפל בו בקטטר.
החלטה רפואית שגויה בשלב הזה יכולה לגרום למטופל לעבור ניתוח מיותר עם כל הסיכונים שבו.
שלב הניתוח עצמו
במהלך הניתוח עצמו, רשלנות רפואית יכולה להתבטא במספר צורות:
פגיעה בכלי דם או באיברים סמוכים – אם המנתח פוגע בטעות בכלי דם חשוב,
בעצב, או באיבר סמוך (כמו הוושט או הריאות), ולא מזהה את הפגיעה בזמן או לא מטפל בה כראוי.
טעויות טכניות בביצוע המעקפים או תיקון המסתמים – חיבור לא נכון של עורק,
תפירה לקויה, בחירת מסתם לא מתאים, או התקנה שגויה שגורמת לדליפה או חסימה.
ניהול לקוי של מכונת הלב-ריאה – במהלך רוב ניתוחי הלב,
הלב מנותק והדם מוזרם דרך מכונת לב-ריאה.
ניהול לא נכון של המכונה יכול לגרום לנזק מוחי, אי ספיקת כליות, או נזקים אחרים.
אי זיהוי של בעיה במהלך הניתוח – אם נוצרת בעיה
(כמו דימום, הפרעת קצב מסוכנת,או ירידה בלחץ דם)
והצוות הרפואי לא מזהה אותה או לא מגיב מהר מספיק.
שלב ההתאושות והטיפול לאחר הניתוח
גם אחרי שהניתוח הסתיים, המטופל נמצא בסיכון.
רשלנות רפואית בשלב זה יכולה לכלול:
אי טיפול בסיבוכים – דימום פנימי, זיהום, קרישי דם, הפרעות קצב – כל אלה דורשים טיפול מיידי.
כשהצוות הרפואי לא מזהה את הסימנים או לא מטפל בזמן, הנזק יכול להיות קטלני.
מינון שגוי של תרופות – תרופות למיעת קרישיונות,
תרופות ללחץ דם, תרופות נוגדות קצב – כולן דורשות מינון מדויק.
טעות במינון יכולה לגרום לדימום מסיבי, שבץ מוחי, או הלם קרדיוגני.
אי מעקב הדוק מספיק – מטופל אחרי ניתוח לב צריך מעקב צמוד של הצוות הרפואי.
כשאין מספיק אחיות, כשלא עושים בדיקות תכופות מספיק,
או כשלא מגיבים לאזעקות של המוניטורים – זו רשלנות.
מה הנזקים שנגרמים מרשלנות רפואית בניתוח לב?
הנזקים שנגרמים מרשלנות רפואית בניתוח לב הם בין הקשים ביותר:
נזק מוחי (שבץ) – חוסר חמצן למוח במהלך הניתוח או אחריו
יכול לגרום לשבץ מוחי עם שיתוק, אובדן יכולת דיבור, או נזק קוגניטיבי קבוע.
אי ספיקת לב כרונית – אם הניתוח לא בוצע כראוי,
המטופל עלול להישאר עם לב חלש שלא מסוגל לשאוב דם בצורה יעילה.
זה משפיע על כל איבר בגוף ומגביל באופן דרמטי את איכות החיים.
זיהומים קשים – זיהום באתר הניתוח, במסתם מלאכותי,
או זיהום מערכתי (ספסיס) שיכול להוביל למוות או לנכות קשה.
פגיעה בכליות – ניתוחי לב מעמיסים על הכליות,
ורשלנות רפואית יכולה לגרום לאי ספיקת כליות חריפה או כרונית שדורשת דיאליזה.
מוות – במקרים הקיצוניים, רשלנות רפואית בניתוח לב עלולה לגרום למוות של המטופל.
איך מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח לב?
הוכחת רשלנות רפואית בניתוח לב היא מורכבת במיוחד,
בגלל המורכבות הרפואית של הפרוצדורה.
צריך להוכיח שלושה דברים:
ראשית, שהצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקצועי המקובל.
זה יכול להיות טעות טכנית בניתוח, אי ביצוע בדיקות מוקדמות,
אי טיפול בסיבוך, או כל פעולה (או אי פעולה) שרופא סביר באותו מצב לא היה עושה.
שנית, שהסטייה הזו גרמה לנזק למטופל.
כאן צריך להוכיח קשר סיבתי – שאלמלא הרשלנות, הנזק לא היה נגרם.
זה לא תמיד פשוט, כי ניתוחי לב מסוכנים מטבעם ולפעמים סיבוכים קורים גם כשהכול נעשה כראוי.
שלישית, מהו היקף הנזק. צריך לתעד את מצבו הנוכחי של המטופל,
את רמת הנכות, את ההשפעה על איכות החיים, ואת הצורך בטיפולים עתידיים.
את ההוכחה הזו עושים באמצעות חוות דעת מומחה – כירורג לב
או קרדיולוג מנוסה – שבודק את כל התיעוד הרפואי: פרוטוקול הניתוח,
תוצאות בדיקות, דפי מעקב של האחיות, וכל מסמך רלוונטי אחר.
המומחה משווה את מה שנעשה למה שהיה צריך להיעשות, ומסביר איפה הייתה הרשלנות.
כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח לב?
לפי חוק ההתיישנות, יש שבע שנים מהיום שבו נודע על הנזק כדי להגיש תביעה.
במקרים של רשלנות רפואית בניתוח לב, לפעמים הנזק המלא מתגלה
רק לאחר זמן – למשל, כשמתברר שהמטופל נשאר עם אי ספיקת לב כרונית או עם נזק מוחי מתקדם.
עם זאת, מומלץ מאוד לא לחכות. ככל שעובר יותר זמן, קשה יותר לאסוף ראיות,
תיעוד רפואי עלול להיעלם, וזיכרונות של עדים מטושטשים.
בנוסף, ככל שפונים מוקדם יותר לעורך דין לרשלנות רפואית,
כך אפשר להתחיל בתהליך האיסוף של ראיות ובניית התיק בצורה יעילה יותר.
מה כולל הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בניתוח לב?
הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בניתוח לב נמנים על הגבוהים ביותר, בגלל חומרת הנזקים:
נזקי גוף – פיצוי על הנכות עצמה, על הכאב והסבל,
ועל פגיעה באיכות החיים. במקרים של נזק מוחי קשה
או אי ספיקת לב כרונית, הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים.
אובדן השתכרות – אם המטופל לא יכול לחזור לעבודה,
או שכושר ההשתכרות שלו נפגע באופן משמעותי – הפיצוי כולל את כל הכנסותיו האבודות עד גיל פרישה.
הוצאות רפואיות – עלויות של אשפוזים נוספים, ניתוחים חוזרים,
תרופות לכל החיים, טיפולים רפואיים שוטפים, וציוד רפואי.
הוצאות סיעוד ועזרה צמדית – במקרים קשים שבהם המטופל זקוק לעזרה של מטפל,
העלויות של הסיעוד נכללות בפיצוי – לפעמים למשך עשרות שנים.
נזקי קרובי משפחה – במקרים של מוות,
בני המשפחה זכאים לפיצוי על אובדן התמיכה הכלכלית והרגשית.
הוצאות משפטיות – שכר טרחת עורך דין, עלות חוות דעת מומחים, והוצאות משפט.
למה חשוב לפנות לעורך דין מנוסה ברשלנות רפואית?
תביעות רשלנות רפואית בניתוח לב הן מהמורכבות ביותר במערכת המשפט.
צריך להבין לעומק את הפרוצדורות הרפואיות, את הסיכונים הטבועים בניתוחי לב,
ואת ההבדל בין סיבוך בלתי נמנע לבין רשלנות אמיתית.
צריך לדעת איזה מומחים להזמין – כירורגי לב, קרדיולוגים,
רדיולוגים, מרדימים – ואיך לנסח את השאלות הנכונות בחוות הדעת.
עורך דין לרשלנות רפואית שמתמחה בתחום יודע איך לזהות את נקודות התורפה בטיפול הרפואי,
איך לאסוף את הראיות הדרושות, ואיך להציג את התיק בצורה משכנעת.
הוא גם מכיר את האסטרטגיות שבתי החולים וחברות הביטוח
משתמשים בהן כדי להתגונן מפני תביעות, ויודע איך להתמודד איתן.
בניסיון שלי, ראיתי מקרים שבהם משפחות ויתרו על תביעה כי נאמר להם שאין סיכוי,
ואחר כך התברר שהייתה רשלנות ברורה. להיפך, היו גם מקרים שנראו ברורים לכאורה,
אבל בפועל התברר שמדובר בסיבוך רפואי שלא היה אפשר למנוע.
פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא עלות
רשלנות רפואית בניתוח לב היא אחד המצבים הטראגיים ביותר.
מטופל שנכנס לניתוח בתקווה לשפר את מצבו,
ויוצא עם נכות קשה או במקרים הקיצוניים – לא יוצא כלל.
אם אתם חושבים שאתם או בן משפחה סבלתם מרשלנות רפואית בניתוח לב, אל תישארו לבד.
משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית קרדיולוגיה וניתוחי לב,
ועובד עם מיטב המומחים בתחום הלב בישראל.
אנחנו בודקים כל מקרה לעומק, מקבלים את כל התיעוד הרפואי,
ונותנים חוות דעת ראשונית ללא עלות.
לא משנה כמה זמן עבר מאז הניתוח – אם יש לכם חשד שמשהו השתבש,
שווה לבדוק. צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
