נוירובלסטומה היא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר אצל תינוקות ופעוטות,
והיא מתפתחת מתאי עצב לא בשלים, לרוב באזור בלוטת יותרת הכליה,
אך לעיתים גם לאורך עמוד השדרה או בבית החזה.
המחלה מאובחנת בממוצע סביב גיל שנה עד שנתיים,
ומכיוון שהתסמינים הראשוניים שלה מגוונים ולעיתים מעורפלים,
קל לפספס אותם או לייחס אותם בטעות לבעיה שגרתית יותר.
כשהמחלה מתגלה בשלב מוקדם, לפני שהתפשטה מעבר למקום המקורי שלה,
סיכויי ההחלמה גבוהים משמעותית. הבעיה מתחילה כאשר רופאים
לא מתייחסים ברצינות מספקת לתסמינים שההורים מדווחים עליהם,
ומעכבים בדיקות שיכולות היו להוביל לאבחון מוקדם יותר.
במצבים כאלה עלולה להתקיים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון נוירובלסטומה,
בפרט כאשר ניתן להראות שהעיכוב השפיע על מהלך המחלה ועל סיכויי ההחלמה של הילד.
התסמינים של נוירובלסטומה שקל לפספס
אחד הדברים המאתגרים בנוירובלסטומה הוא שהתסמינים שלה
משתנים מאוד בהתאם למיקום הגידול ולשלב שבו הוא מתגלה.
במקרים רבים הילד מגיע עם בטן נפוחה או גוש שניתן למשש בבטן,
לעיתים מלווה בכאבי בטן או בירידה בתיאבון.
תסמינים נוספים כוללים חום ממושך ללא מקור נראה לעין,
כאבי עצמות שגורמים לילד לצלוע או להימנע מהליכה,
נפיחות סביב העיניים או שינוי בצבע העור סביבן, ולעיתים גם לחץ דם גבוה חריג לגיל הילד.
כשהמחלה כבר התפשטה, יכולים להופיע
גם תסמינים כלליים יותר כמו חולשה, חיוורון ואובדן משקל.
הבעיה היא שכל אחד מהתסמינים הללו בנפרד יכול להיראות
כמו מצב שכיח ולא מדאיג, כמו עצירות, זיהום ויראלי או נפילה.
רופא ילדים או רופא משפחה שנתקל בילד עם בטן נפוחה
או עם חום ממושך מצופה לשקול גם אבחנות מבדילות רציניות יותר,
ולא להסתפק בהסבר השגרתי הראשון שעולה לראש.
כאשר תסמינים חוזרים ונשנים מדווחים על ידי ההורים
ולא מובילים לבדיקות הדמיה או לבדיקות מעבדה מתאימות,
נוצר פתח לרשלנות רפואית באבחון נוירובלסטומה, ולעיכוב מסוכן בטיפול.
מתי מתקיימת רשלנות רפואית באבחון נוירובלסטומה
לא כל מקרה של איחור באבחון מהווה רשלנות רפואית. המבחן המשפטי
בוחן האם הרופא המטפל פעל כפי שרופא סביר באותה מומחיות היה פועל,
בהתחשב בתסמינים שהוצגו לו ובנסיבות המקרה הספציפי. בית המשפט בוחן בין היתר
האם ההורים פנו למספר גורמים רפואיים עם אותה תלונה,
האם בוצעו בדיקות דימות כמו אולטרסאונד או CT כשהיה חשד סביר לגוש בטני,
והאם קיים תיעוד המראה שהרופא זיהה את החומרה האפשרית של המצב אך לא פעל בהתאם.
בנוירובלסטומה, השלב שבו מתגלה המחלה משפיע באופן ישיר על הפרוגנוזה.
גידול שמתגלה כשהוא עדיין מקומי ולא התפשט לבלוטות לימפה או לאיברים אחרים כמו כבד,
עצמות או מח עצם, מגיב טוב יותר לטיפול ומצריך לעיתים פרוטוקול טיפולי פחות אגרסיבי.
כשהמחלה מתגלה בשלב מתקדם בשל עיכוב באבחון,
הטיפול כולל לרוב שילוב של כימותרפיה, ניתוח, ולעיתים גם השתלת מח עצם וקרינה,
עם נטל פיזי ונפשי כבד משמעותית על הילד ועל המשפחה. כשמוכח שהעיכוב נגרם כתוצאה מהתרשלות,
ושהוא השפיע על שלב האבחון או על אפשרויות הטיפול,
מתגבשת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית מטעם ההורים כאפוטרופסים של הקטין.
דוגמה להמחשה, תרחיש אופייני של פספוס אבחנה של נוירובלסטומה
כדי להמחיש איך נראה בפועל תיק שעוסק ברשלנות רפואית
באבחון נוירובלסטומה, אפשר לתאר תרחיש אופייני,
לא מקרה אמיתי ספציפי אלא דפוס שחוזר על עצמו בתיקים מהסוג הזה.
פעוט בן שנה וחצי מגיע למרפאת רופא הילדים שלוש פעמים תוך חודשיים עם תלונות על בטן נפוחה,
ירידה בתיאבון וחום נמוך חוזר. בכל אחד מהביקורים ניתנת אבחנה של עצירות או של זיהום ויראלי קל,
בלי שמבוצעת בדיקת אולטרסאונד או בדיקת דם מקיפה. רק בביקור הרביעי,
כאשר ההורים מבחינים בגוש נראה לעין בבטן הילד,
מופנה הילד בדחיפות לבירור שמגלה גידול מתקדם שכבר התפשט לבלוטות לימפה סמוכות.
במקרה כזה, אם מוכח שהתלונות החוזרות היו צריכות להוביל לבדיקת הדמיה כבר בביקור השני או השלישי,
וכי העיכוב הזה שינה את שלב המחלה בעת האבחון, נפתחת עילה לתביעה.
זהו תרחיש מוכר בתחום, אך כל מקרה אמיתי נבחן
לגופו על סמך התיעוד הרפואי הספציפי ועל סמך חוות דעת מומחה.
מה כוללת תביעת רשלנות רפואית במקרה של נוירובלסטומה
תביעת רשלנות רפואית במקרים של נוירובלסטומה נשענת בדרך כלל
על חוות דעת של מומחה בתחום אונקולוגיית ילדים, שיבחן את הציר הזמן המלא של המקרה,
כולל מועד הופעת התסמינים הראשונים, התגובה הרפואית שניתנה בכל שלב, והשלב שבו בפועל אובחנה המחלה.
המומחה נדרש לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין העיכוב באבחון לבין החמרת מצבו של הילד.
הפיצוי הנתבע יכול לכלול נזק לא ממוני בגין כאב וסבל, עלויות טיפולים רפואיים עתידיים, פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי,
וכן הוצאות הקשורות לטיפול ארוך טווח אם נותרה נכות כתוצאה מהמחלה או מהטיפול האגרסיבי שנדרש בשלב מתקדם.
חשוב לזכור שגם במקרים שבהם לא ניתן להוכיח שאבחון מוקדם יותר היה מונע לחלוטין את התפשטות המחלה,
עדיין ייתכן שהיה ניתן לצמצם את היקף הטיפול הנדרש או לשפר את איכות החיים של הילד לאורך תקופת ההחלמה.
בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות ולא מסתפק בשאלה אם קיימת ודאות מוחלטת לגבי התוצאה החלופית.
מה עושים אם אתם חושדים שהאבחון של ילדכם התעכב שלא בצדק
הורים שמרגישים שפניותיהם החוזרות לרופא לא זכו להתייחסות מספקת,
או שחלף זמן ממושך בין הופעת התסמינים לבין ביצוע בדיקות הדמיה מתאימות,
צריכים לשמור על כל התיעוד הרפואי הזמין, כולל סיכומי ביקורים אצל רופא הילדים,
מכתבי הפניה שניתנו או שלא ניתנו, תוצאות בדיקות מעבדה, ותיעוד של פניות חוזרות לאותה תלונה.
תיעוד כזה יכול להיות ההבדל בין תביעה שקשה להוכיח לבין תביעה המבוססת על רצף עובדתי ברור.
עורך דין שמואל קשיוב עוסק למעלה מחמש עשרה שנה בתחום הרשלנות הרפואית בלבד,
עם התמחות במקרים מורכבים של איחור באבחון סרטן אצל ילדים.
אם אתם חוששים שהאבחון של ילדכם התעכב שלא בצדק,
ניתן לפנות למשרד לקבלת ייעוץ ראשוני שיסייע לכם להבין
האם קיימת עילה לתביעה ומהם הסיכויים המשפטיים העומדים בפניכם.
