כל שנה מאובחנים בישראל כ- 3,200 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת והוא הסרטן השני בשכיחותו לאחר סרטן השד בנשים, וסרטן הערמונית בגברים.
סרטן המעי הגס ייחודי בכך שמעבר לעובדה שניתן לטפל בו.
במקרים רבים ניתן למנוע אותו לחלוטין על ידי הסרת פוליפים טרום סרטניים שלעתים יכולים להופיע שנים רבות לפני הופעתו של גידול סרטני ממאיר.
בנוסף, גם לאחר שפוליפ הופך לסרטן פולשני, במידה שהסרטן מתגלה בשלב מוקדם ניתן לטפל בו עם תוצאות משביעות רצון שמגיעות לסיכוי הישרדות גבוהים של עד 90% .
הבעיה במקרים של סרטן המעי הגס הוא שבדיקות הסקר באוכלוסייה הנמצאת בסיכון מבוצעות מעט מאוד
ולמעשה רוב האוכלוסייה הבוגרת הנמצאת בסיכון לא מבצעת בדיקת קולונוסקופיה שגרתית או בדיקת דם סמוי בצואה בקופת החולים בהתאם לנוהל ובמועד הנדרש.
בעיה נוספת היא שרבים מהרופאים בקופת החולים וכן מומחים בגסטרואנטרולוגיה לא מאבחנים בזמן גידולים סרטניים במעי הגס מכיוון שהם מתייחסים לתופעות אותן מציגים המטופל כתופעות שוליות שלא מחייבות המשך בירור (קלקול קיבה, שלשול וכו’)
הסימפטום העיקרי של פוליפים לפני סרטן המעי הגס הוא דימום רקטלי, ורוב החולים שחווים דימום רקטלי משמעותי ולא נמצא אצלם גורם אחר שניתן לזהותו כקשור לדימום (כדוגמת טחורים) צריכים לעבור בדיקה אנדוסקופית כלשהי כדוגמת קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה. עם זאת, במקרים רבים, גם אם למטופל אין דם גלוי בצואה, עדיין עשויים להופיע סימנים ותסמינים אחרים של סרטן המעי הגס כדוגמת אנמיה וכאבי בטן מתמשכים, אשר אמורים לרמז לרופא המטפל על האפשרות של סרטן המעי הגס וצריכים לגרום לרופא המטפל לחקור לעומק את האפשרות שמדובר בסרטן המעי הגס . חולים המטופלים על ידי גסטרואנטרולוג, כמו אלו הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס,
ברבים ממקרי הרשלנות הרפואית אנו רואים כי הרופא לא הצליח לאבחן ולטפל בסרטן המעי הגס במועד הנדרש, החולה הציג תסמינים כמו כאבי בטן ושלשול, אך מעולם לא הוצעה לו האפשרות לבצע אפילו את הבדיקות הלא פולשניות, כמו בדיקת דם סמוי בצואה , שהייתה מראה את נוכחות הדם בצואה והייתה גורמת למטופל ולמערכת הרפואי להמשיך טיפול על מנת להסיר את הגידול בהקדם האפשרי.
