מהי שארית שליה?
בדרך כלל בשלב השלישי של לידת הילד, גופה של היולדת מוציא את כל השליה דרך הנרתיק ברגע שנולד התינוק.
שארית שליה היא כאשר חלק או כל השלייה של היולדת נשארת בתוך הרחם, כשהקרומים מחוברים אליה, לאורך זמן ארוך מהרגיל לאחר לידת הילד.
ישנם שלושה שלבים המתרחשים במהלך הלידה:
שלב 1: מתחילות התכווצויות ראשוניות שגורמות לצוואר הרחם להשתנות כדי להתכונן ללידה.
שלב 2: לידת התינוק
שלב 3: לאחר מכן השליה (שהיא האיבר האחראי להזנת התינוק במהלך ההיריון) יוצאת החוצה.
באופן כללי, אם שליה לא יוצאת תוך 30 דקות מרגע לידתו של התינוק, היא נחשבת לשארית שליה.
אם השליה שהוחמצה נותרת ברחם ולא הוצאה החוצה, היא עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים אצל היולדת.
שארית שליה לאחר הלידה עלולה לגרום לאובדן דם ולעתים אף לזיהום.
מצב זה אחראי על כ- 10% ממקרי התמותה בלידה. עם זאת, במדינות מפותחות שארית שליה נפוצה יותר.
מהן הסיבות לשארית שליה?
שליה יכולה להילכד כאשר היא מתנתקת מהרחם אך לא מצליחה לעזוב את הגוף לחלוטין.
ישנן שלוש סיבות עיקריות לקיומה של שארית שליה המוכרות בקרב רופאים:
- הרחם אינו מתכווץ מספיק או שהרחם מפסיק להתכווץ לחלוטין דבר זה מונע מהשליה להיפרד מקיר הרחם ומשכך השליה נשארת ברחם לאחר הלידה.
- כאשר השלייה נלכדת מאחורי צוואר הרחם הסגור למחצה כשהיא מתרחקת מהרחם.
- שארית שליה לאחר ניתוח קיסרי היא תוצאה שכיחה מנסיבות בהן חלק מהשלייה הטמיע את עצמו בצורה עמוקה מעל צלקת של ניתוח קיסרי קודם שבוצע.
במקרים של לידת פג, קיים סיכוי גבוה יותר לחוות אירוע של שארית שליה. בנוסף, ידועים גם מקרים של שארית שליה לאחר הפלות.
התסמינים לקיומה של שארית שליה:
נשים הסובלות משארית שליה חוות לרוב תסמינים מסוימים החל מהיום שלאחר הלידה. תסמינים אלו עשויים לכלול :
- חום גבוה.
- דימום כבד ומתמשך.
- הפרשות מהנרתיק בעלות ריח חזק ולעתים אף הפרשות הכוללות חתיכות רקמה.
- כאבים עזים ומתמשכים.
- בטן רכה.
- עיכוב ביצירת חלב אם.
עם זאת, הסימפטום הברור ביותר הוא שהשליה עצמה לא יצא מהגוף לאחר הלידה.
לפעמים סימן זה עלול להיות קשה לזיהוי, במיוחד במקרים בהם נותרו חלקים קטנים של רקמה בתוך הגוף לאחר שרוב השליה יצאה מהגוף.
במקרים בהם יולדת חווה תסמינים כמו אלה אשר אוזכרו לעיל (התכווצויות, דימומים ואי נוחות לאחר הלידה) עליה להסב את תשומת ליבו של הצוות הרפואי לכך.
נשים בסיכון לקיומה של שארית שליה
ישנן קבוצות מסוימות של נשים העשויות להיות בסיכון גבוה יותר לקיומה של שארית שליה מנשים אחרות.
מי שנמצא בסיכון גבוה יותר הינו:
- נשים אשר גילן מעל 30.
- הריון אשר הסתיים בלידה שקטה.
- יולדות אשר התקדמות הלידה שלהן נמשכה זמן רב.
- לידה מוקדמת לפני שבוע 34.
לא כל המקרים של שארית שליה נובעים מרשלנות רפואית. קיימים מקרים בהם לא ניתן היה למנוע את שארית השליה.
אם את מרגישה שניתן היה להימנע משארית שליה במקרה שלך פני אלינו לקבלת ייעוץ ומידע נוסף.
איך מאבחנים שארית שליה?
קיימת מסגרת זמן מסוימת בה ניתן לאבחן קיומה של שארית שליה.
רופא או מיילדת מסוגלים לבחון בזהירות את השליה אשר יצאה מהגוף כדי להעריך האם היא שלמה לחלוטין.
גם מקרים בהם חסר חלקים קטנים בשליה צריכים לגרום לדאגה ולכן חשוב שרופא או מיילדת יזהו בזמן אמת אם השליה יצאה מהגוף בצורה בשלמותה.
למרבה הצער, ישנם מקרים בהם רופא עלול שלא להבחין בכך שחלק מהשליה חסר.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בשל נזקי שארית שליה
מי אשם בנזקים שנגרמו כתוצאה משארית שליה? התשובה לשאלה זו לא תמיד פשוטה, אך הדרך לענות עליה היא לבדוק האם ניתן היה להימנע מקיומה של שארית שליה והאם היא נגרמה מרשלנות של הצוות הרפואי או לחלופין האם ניתן וצריך היה לזהות את קיומה של שארית השליה במועד מוקדם יותר.
לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית בשל נזקים שנגרמו מקיומה של שארית שליה יש להראות כי היעדר האבחנה של שארית השליה או לחלופין כי הטיפול המאוחר גרם ליולדת לנזקים אשר ניתן וצריך היה להימנע מהם.
עו"ד לרשלנות רפואית יוכל לייעץ לכם לגבי הדרך המתאימה ביותר להשגת פיצוי במקרים של שארית שליה.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ומידע נוסף אם נגרם לכם נזק כתוצאה משארית שליה.