רשלנות רפואית בהריון ולידה עלולה להתרחש כאשר הרופא, בית החולים או מישהו מהצוות הרפואי
מתנהל בצורה רשלנית (לא מספק את הטיפול הרפואי הסביר הנדרש) וגורם לנזקים כדוגמת:
- פגיעה באם או בילד במהלך ההיריון או הלידה
- הולדה בעוולה – מקרים בהם ההורים היו בוחרים לסיים את ההיריון
או להימנע ממנו לחלוטין לו היו יודעים על מום מולד ממנו עתיד לסבול העובר. - רשלנות בהריון – מקרים בהם בשל התנהלות רשלנית של הצוות הרפואי נגרם לעובר או ליולדת נזק.
כל אחת מהתביעות הללו מגיעה עם כללים משלה לגבי האדם התובע, והנזקים אשר ניתן לקבל פיצוי בגינם.
נזקים במהלך ההיריון ליולדת או לילוד
למרות שמדובר במקרים שאינם נפוצים, לעתים רשלנות רפואית של רופא גורמת לאם או לתינוק ולעתים אף לשניהם, לסבול מנזקים לפני הלידה או במהלכה.
דוגמאות לרשלנות רפואית העלולה לגרום לפגיעות הקשורות ללידה כוללות:
- רשלנות בשליטה על אובדן דם מוגזם מצד היולדת לאחר הלידה
- רשלנות בביצוע לידת וואקום אשר עלולה לפגוע הן ביולדת והן בתינוק.
- רשלנות במעקב אחר דופק העובר לפני ולאחר הלידה.
נזקים לתינוק – אם תינוק נפגע, על ההורים להגיש את התביעה בשל היותם האפוטרופוסים עבור התינוק.
ההורים עשויים לבקש פיצוי בגין נזקים כלליים ומיוחדים כאחד.
נזקים כלליים כוללים את עלות הסבל, כדוגמת כאב וסבל נפשי ופיזי, ואובדן ההנאה מהחיים.
לדוגמא: רופא שאינו מספק טיפול רפואי סביר ומחליט בטעות לבצע יילוד של תינוק בטרם עת.
כתוצאה מכך התינוק סובל מפגיעה מוחית. ההורים עשויים להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין כל ההוצאות שנגרמו וייגרמו להם בעתיד, לרבות צרכים שיקומיים, כמו גם כאב וסבל הן לתינוק ולהן להורים, הפסדי השתכרות לעתיד וכו'.
פגיעה נפשית להורים – ההורים עשויים גם להגיש תביעה בגין הכאב והסבל הנפשי שהם חווים בגלל הפגיעה אשר נגרמה לילדם.
נזקים ליולדת – היולדת יכולה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במקרים בהם חוסר זהירות של הרופא או הצוות הרפואי גרם לה לנזקים לפני או במהלך הלידה.
לדוגמא, במקרה בו הרופא לא מציין את לחץ הדם הגבוה של היולדת לפני הלידה, סימן למצב המכונה רעלת הריון, והאם עוברת התקף במהלך הלידה (דבר אשר קורה לעתים במקרים רעלת הריון שאינה מטופלת),
האם יכולה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ולתבוע את כל הנזקים שנגרמו לה וכן את הנזקים הכלכליים העתידיים.
הולדה בעוולה
במקרים של הולדה בעוולה ההורים טוענים למעשה כי על הצוות הרפואי היה להזהיר אותם מפני מומים מולדים קשים מהם הילד עתיד לסבול.
ההורים בעצם טוענים כי לו היו מיידעים אותם לגבי מומים אלו הם היו פונים לוועדה להפסקת הריון
אשר הייתה מאשרת את הפסקתו של ההיריון ומונעת מההורים את הבאתו של ילד עם מום קשה לעולם.
בדרך כלל התביעה מבוססת על:
- בדיקות גנטיות אשר לא בוצעו במהלך ההיריון.
- בדיקות גנטיות אשר בוצעו ולא קיבלו את הפרשנות הנכונה.
- סקירת מערכות אשר לא אבחנה מומים מולדים שהיה צריך לזהותם במהלך הסקירה.
- חוסר התייחסות של הצוות הרפואי לתוצאות בדיקות כדוגמת שקיפות עורפית, חלבון עוברי, מדדי גודל העובר (היקף הראש, היקף הבטן, משקל העובר).
- היעדר הפנייה לבדיקות אשר הייתה חובה להפנות אליהן כדוגמת אקו לב עוברי, MRI מוח לעובר, סקירת מערכות שלישית וכו'.
הנזקים הנתבעים במקרים של הולדה בעוולה כוללים למעשה את כל העלויות הנדרשות לגידולו של הילד
לרבות כאב וסבל להורים, עזרת צד ג', הפסדי השתכרות להורים והפסדי השתכרות עתידיים של הילד, הוצאות רפואיות לרבות תרופות, מכשור רפואי וכו'.
קבלת עזרה
מכיוון שפגיעות רשלנות רפואית בהריון ולידה יכולות להיות כרוכות בסוגיות רפואיות ומשפטיות מורכבות, מומלץ לקבל ייעוץ וייצוג מעורך דין העוסק בתחום.