תביעת רשלנות רפואית היא אחד ההליכים המשפטיים המורכבים והרגישים ביותר במערכת המשפט בישראל.
אם נגרם לכם נזק בעקבות טיפול רפואי לקוי – בין אם מדובר בניתוח שהשתבש,
רשלנות רפואית בהריון, רשלנות רפואית בלידה או אבחון שגוי – חשוב שתדעו מהן זכויותיכם,
כיצד מוכיחים את התביעה ומה הפיצויים שניתן לקבל.
מדריך זה נועד לתת לכם תמונה ברורה ומלאה לפני שאתם פועלים.
מהי תביעת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר גורם רפואי – רופא, אחות, מרדים,
בית חולים או קופת חולים – סטה מסטנדרט הזהירות המקצועי המקובל בתחומו,
וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. חשוב להדגיש: לא כל תוצאה רפואית לא רצויה מהווה רשלנות.
הרפואה אינה מדע מדויק, ולעיתים גם ביצוע הטיפול הטוב ביותר לא מבטיח תוצאה חיובית.
אולם כאשר הרופא חרג מהסטנדרט שרופא סביר בעל הכשרה דומה היה נוהג בו – קמה עילת תביעה.
בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו: מהו המוסד הרפואי, מהן הנסיבות, מהי המחלה ומה היה הטיפול שניתן.
4 היסודות שצריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית
כדי שתביעת רשלנות רפואית תתקבל בבית המשפט,
על עורך דין לרשלנות רפואית להוכיח את קיומם של ארבעה יסודות מצטברים.
היעדרו של אחד מהם עלול להביא לדחיית התביעה כולה.
1. חובת זהירות
על המטופל להוכיח שהייתה מערכת יחסים טיפולית בינו לבין הרופא או המוסד הרפואי – כלומר,
שהגורם הנתבע היה אמון על טיפולו. לא ניתן לתבוע רופא שאין לו כל קשר למטופל,
ולצורך העניין רופא שהביע דעה לא פורמלית במסגרת פרטית.
2. הפרת חובת הזהירות – ההתרשלות
על המטופל להוכיח שהרופא חרג מסטנדרט הטיפול הסביר. הטיפול אינו נדרש
להיות הטוב ביותר האפשרי – אלא מיומן וזהיר כפי שהיה נוהג רופא סביר בנסיבות דומות.
לצורך הוכחת יסוד זה, החוק בישראל מחייב הגשת חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.
3. קשר סיבתי
גם אם הוכחה רשלנות – יש להוכיח שהיא זו שגרמה לנזק. זהו לרוב היסוד המורכב ביותר להוכחה,
בפרט במקרים שבהם המטופל כבר סבל ממחלה קיימת. לדוגמה:
אם חולה נפטר לאחר טיפול כושל בסרטן ריאות, יש להוכיח שרשלנות הרופא – ולא המחלה עצמה – היא שגרמה למות.
בית המשפט דורש שיוכח שסביר יותר להניח שהרשלנות היא הגורם הישיר לנזק.
4. נזק בר-תביעה
גם אם הרשלנות ברורה לחלוטין, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית אם לא נגרם נזק ממשי ומוכח.
מטופל שלא ניזוק בפועל – גם אם הרופא חרג מהסטנדרט – לא יזכה בפיצוי.
סוגי הנזקים שניתן לתבוע בתביעת רשלנות רפואית
הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית מחושבים על בסיס מגוון נזקים שנגרמו למטופל, ועשויים לכלול:
נזקים גופניים ונפשיים: כאב פיזי, סבל נפשי, ירידה באיכות החיים ופגיעה תפקודית.
הוצאות רפואיות: עלות טיפולים, תרופות, שיקום, נסיעות לטיפולים ועוד.
הפסדי שכר: הכנסות שאבדו בעבר ובעתיד,
כתוצאה מאי-יכולת לעבוד בשל הנכות שנגרמה מהרשלנות.
עזרת צד שלישי: אם כתוצאה מהרשלנות נזקק המטופל לסיוע של בן משפחה או מטפל בתשלום.
חשוב לדעת: אין חובה להוכיח נכות מוכרת ומוגדרת. גם פגיעות קלות יחסית,
כגון אי-נוחות ממושכת או פגיעה באיכות החיים, עשויות לזכות בפיצוי בנסיבות מסוימות.
הסוגים הנפוצים של תביעות רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בלידה
רשלנות רפואית בלידה היא אחת מהתביעות הכבדות והמורכבות ביותר.
היא יכולה להתרחש עוד לפני הלידה, במהלכה או בשלב ההחלמה שלאחריה.
דוגמאות נפוצות: עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי דחוף שגרם לחניקת תינוק,
טיפול לקוי בסיבוכי לידה, שימוש לא נכון במלקחיים או בוואקום,
ואי-זיהוי מצוקה עוברית בניטור. הנזקים שנגרמים
עשויים להיות בלתי הפיכים: שיתוק מוחין, נזק נוירולוגי, עיוורון ועוד.
דוגמה אמיתית מהפרקטיקה: אם שהתה 14 שעות
בחדר לידה עם ניטור המצביע על מצוקה עוברית ברורה,
אך הצוות הרפואי לא זירז לידה ולא ביצע קיסרי.
הילד נולד עם נזק מוחי קשה. בית המשפט פסק פיצוי של מיליוני שקלים
לאחר שקבע שהמתנה זו חרגה בצורה בוטה מהסטנדרט הנדרש.
רשלנות רפואית בהריון
רשלנות רפואית בהריון כוללת כשלים במעקב אחר ההריון,
אי-ביצוע בדיקות הנדרשות על-פי פרוטוקול,
אי-זיהוי מומים עובריים בבדיקות האולטרסאונד,
טיפול שגוי בסיבוכי הריון כגון רעלת הריון,
סוכרת הריונית או הריון בסיכון גבוה. הורים אשר נולד להם ילד
עם נכות שניתן היה לאבחן ולמנוע בשלב ההריון, יכולים להגיש תביעה.
דוגמה: גינקולוג שלא שלח יולדת לבדיקת שקיפות עורפית במועד,
ולא הפנה לבדיקת מי שפיר על אף גילה המתקדם.
הילד נולד עם תסמונת דאון.
בית המשפט קבע שאילו הייתה מתבצעת הבדיקה במועד,
ההורים היו רשאים לשקול את המשך ההריון.
רשלנות באבחון ואיחור באבחון
אבחון שגוי ואיחור באבחון הם הגורם הנפוץ ביותר לתביעות רשלנות רפואית.
כאשר רופא לא מזהה מחלה בשלב מוקדם – בין אם מדובר בסרטן, מחלת לב,
שבץ מוחי או זיהום – עלול המטופל לאבד את “חלון ההזדמנויות” לטיפול יעיל.
הטענה המרכזית בתביעות מסוג זה היא שלו הרופא
היה מאבחן נכון ובזמן, מצבו של המטופל היה טוב בהרבה.
רשלנות בניתוח
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש בשלושה שלבים:
לפני הניתוח (למשל, אי-מסירת הסבר מלא על הסיכונים וחלופות הטיפול לפני קבלת הסכמה),
במהלך הניתוח (פגיעה בכלי דם, בשלפוחית השתן, בחוט השדרה,
השארת גוף זר בגוף), ולאחר הניתוח (השגחה לקויה בחדר ההתאוששות, פספוס סימני אזהרה לסיבוכים).
רשלנות בטיפול תרופתי
מתן תרופה שגויה, מינון שגוי, או אי-אזהרה על תופעות לוואי קשות – אלו עילות מוכרות לתביעת רשלנות רפואית.
שלבי הגשת תביעת רשלנות רפואית
שלב 1 – ייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית
השלב הראשון הוא פגישת ייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית המתמחה בתחום.
עורך הדין יבחן אם מתקיימים, ולו לכאורה, יסודות הרשלנות,
ויעריך את סיכויי התביעה. בשלב זה לא כדאי לקבל החלטות לפני שיש תמונה ראשונית ברורה.
שלב 2 – איסוף התיעוד הרפואי
תביעת רשלנות רפואית מבוססת במידה רבה על התיעוד הרפואי.
יש לפנות לכל מוסד רפואי רלוונטי ולקבל את מלוא הרשומות:
דוחות ניתוח, ממצאי בדיקות, תרשומות אחיות, תוצאות בדיקות מעבדה ודימות.
לכל מטופל יש זכות חוקית לקבל את תיקו הרפואי.
שלב 3 – חוות דעת מומחה רפואי
זהו הצעד הקריטי. החוק בישראל מחייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי,
שתקבע שאכן הייתה רשלנות ותפרט את היקף הנזק.
עלות חוות דעת מומחה עשויה לנוע בין 15,000 ל-25,000 ש”ח למומחה,
ולעיתים נדרשים יותר ממומחה אחד – למשל, מומחה בתחום הרשלנות ומומחה נפרד לנזקים.
שלב 4 – הגשת כתב התביעה לבית המשפט
עורך הדין מגיש את התביעה לבית המשפט המתאים בהתאם לסכום הנתבע:
עד 2.5 מיליון ש”ח – בית משפט השלום; מעל סכום זה – בית המשפט המחוזי.
שלב 5 – ניהול ההליך עד פסיקה או פשרה
רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה בין הצדדים.
אלו שמגיעות לפסיקה של בית המשפט נמשכות בממוצע בין שנה לשלוש שנים ממועד הגשת התביעה.
התיישנות תביעת רשלנות רפואית – מה חייבים לדעת
תקופת ההתיישנות לתביעת רשלנות רפואית בישראל היא 7 שנים
ממועד הפגיעה או מהמועד שבו נגרם הנזק – לפי המוקדם מביניהם.
אולם כאשר הנזק לא נתגלה מיד, ניתן למנות את 7 השנים מיום הגילוי,
בתנאי שלא חלפו יותר מ-10 שנים מהמועד שבו אירעה הרשלנות בפועל.
לגבי קטינים שנפגעו מרשלנות רפואית – לרבות ילדים שנפגעו
ברשלנות רפואית בלידה – תקופת ההתיישנות של 7 שנים מתחילה להימנות רק מגיל 18.
כלומר, ניתן להגיש תביעה עד גיל 25 של הילד הפגוע.
הכלל שחשוב לזכור: גם אם טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות – ככל שהנזקים התגבשו, אין טעם להמתין.
ראיות נעלמות, עדים שוכחים, ותיק רפואי שלם קל יותר לאסוף מוקדם.
כמה פיצוי מקבלים בתביעת רשלנות רפואית?
הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית אינם אחידים, ומשתנים בהתאם לחומרת הנזק,
גיל הנפגע, השפעת הנכות על כושר עבודתו ועוד.
בתביעות של פגיעה קשה – כגון נזק מוחי מלידה, שיתוק,
עיוורון או מוות – הפיצויים עשויים להגיע למיליוני שקלים.
בתביעות של נכות חלקית ופגיעה בתפקוד – הפיצויים יחושבו לפי הנזקים המוכחים.
ניהול נכון של תביעת רשלנות רפואית – כולל הצגת חוות דעת איכותיות,
תחשיב נזק מדויק וייצוג משפטי מנוסה – הם הגורמים שמשפיעים ביותר על גובה הפיצוי שייפסק בסוף.
מדוע כדאי לפנות לעורך דין שמואל קשיוב בתביעת רשלנות רפואית?
תביעת רשלנות רפואית אינה תביעה רגילה.
היא מחייבת שליטה עמוקה במושגים רפואיים, ניסיון בבחירת המומחים הנכונים,
הבנה של דינמיקת ניהול התביעה מול חברות הביטוח ובתי החולים,
ויכולת להעריך מראש את סיכויי ההצלחה בכל שלב.
אני, עורך דין שמואל קשיוב, עוסק ברשלנות רפואית
כבר למעלה מ-15 שנים ומייצג באופן אישי תובעים כנגד קופות חולים,
בתי חולים ומוסדות רפואיים בכל הארץ.
במשך השנים צברתי ניסיון רבבתחומי הרשלנות המורכבים ביותר:
רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית בהריון, רשלנות בניתוח, איחור באבחון סרטן ועוד.
המשרד פועל על בסיס הצלחה בלבד – ולכן אני בוחר בקפידה את התיקים שאני לוקח,
ומקדיש לכל לקוח תשומת לב אישית לאורך כל הדרך.
אם אתם חושדים שנגרמה לכם או לבן משפחתכם רשלנות רפואית –
פנו אליי לבחינת המקרה ללא עלות וללא התחייבות. נבדוק יחד אם יש לכם תיק ומה הצעדים הנכונים לבצע.
