שיתוק מוחין (CP) משפיע על מאות תינוקות חדשים בכל שנה,
ומשאיר את ההורים בדאגה לגבי משך תוחלת החיים והצרכים העתידיים של ילדיהם.
כיום, רוב האנשים החיים עם שיתוק מוחין יכולים לצפות לחיות גם בבגרות, לעתים קרובות עם איכות חיים גבוהה.
ככלל, עם זאת, חולי שיתוק מוחין אשר חווים מוגבלות מוטורית קשה,
מגבלה קוגניטיבית או מגבלה חושית הם בעלי תוחלת החיים הקצרה ביותר.
הוכח כי גורמים נוספים משפיעים על משך ההישרדות בקרב חולי שיתוק מוחין.
למרבה המזל, ניהול נכון של הסימפטומים הקשורים לשיתוק יכול להאריך
באופן דרמטי את משך הזמן שנותר למשפחות לחלוק עם יקירם.
שפע הסימפטומים משפיע על תוחלת החיים של חולי שיתוק מוחין
גורם חשוב שיש לקחת בחשבון במערכת היחסים בין שיתוק מוחין לאורך חיים הוא המגוון הדרמטי
של מוגבלויות אשר עלולים להשפיע על הסובלים משיתוק מוחין.
חולי שיתוק מוחין עם מספר תסמינים קלים בלבד הם בעלי הסיכויים
הגבוהים ביותר ליהנות מחיים ארוכים ולא משועבדים לטיפולים רפואיים.
לעומת זאת, אלו עם מוגבלות קוגניטיבית, מוטורית או ראייתית קשה,
הם בעלי סיכוי גבוה בהרבה להיכנע לסיבוך אחד או יותר של שיתוק מוחין לפני שהם מגיעים לגיל 40.
כאשר נזק מוחי הקשור לשיתוק מוחין מביא לשילוב של יותר מסוג אחד של נכות קשה,
לרוב אנשים יש סיכוי של 50 אחוז להגיע לגיל ההתבגרות שלהם.
למרבה המזל, אנשים שנפגעו משיתוק מוחין קשה ועמוק מהווים אחוז קטן
מכלל הסובלים משיתוק מוחין, כאשר הרוב סובלים מנזק מוחי קשה פחות.
לקויות קשות משפיעות על תוחלת החיים באופן עצמאי אך מצטבר
כל אחת מהלקויות העיקריות שנצפו במקרים של שיתוק מוחין מפעילה השפעה ייחודית ועצמאית על תוחלת החיים.
אנשים עם מוגבלות אחת או יותר בתוך הקטגוריות הבאות עברו מעקב כדי לקבוע את אחוז החולים שעדיין בחיים בגיל 30:
- בעיות קוגניטיביות – כאשר נזק מוחי מביא לקות למידה קשה, לאדם הפגוע יישאר סיכוי של 62 אחוז לשרוד עד גיל 30.
- נכות מוטורית קשה – חוסר היכולת להאכיל ולהתלבש (הפרעה ידנית)
או הפרעה אמבולטורית הדורשת מהאדם להשתמש בכיסא גלגלים
מונע מקטינה את סיכויי ההישרדות לעשור השלישי ל -42 אחוזים. - בעלי אתגרים חזותיים קיצוניים – חולים עם ראייה 6/60 או פחות בעין הטובה
יותר נוטים להיות בעלי תוחלת חיים קצרה יותר מאלו עם מוגבלות קשה בשאר הקטגוריות.
למרבה הצער, לאנשים כאלה יש סיכוי של 38 אחוז בלבד לשרוד ליום הולדתם ה -30. - אתגרים שמיעתיים. למרות שהם מסווגים כמוגבלות חושית יחד עם אתגרים חזותיים,
קשיי השמיעה אינם מתואמים עם אורך חיים מקוצר, גם לאלה הסובלים מחרשות מוחלטת.
כפי שצוין קודם לכן, לאנשים עם יותר ממגבלה קשה אחת יש פרוגנוזה גרועה בהרבה מאלו עם אתגר אחד בלבד;
שלושה רבעים מאנשים כאלה ילכו לעולמם במהלך 30 שנות חייהם הראשונות.
גורמים נוספים המשפיעים על תוחלת החיים של חולי שיתוק מוחין
מעבר לחומרת הסימפטומים, מספר גורמים נוספים הוכחו כמשפיעים על אורך החיים הכולל של חולי שיתוק מוחין, כולל:
- משקל לידה. בקורלציה מפתיעה נראה כי תינוקות קטנים יותר מסתדרים טוב יותר מאשר תינוקות גדולים יותר;
כמעט 90 אחוז מהתינוקות במשקל של 1,000 גרם בלבד בלידה חיים מעבר ליום הולדתם ה -30.
מחקרים מראים כי משך ההישרדות הממוצע יורד ככל שעולה משקל הלידה,
ופחות מ -80 אחוז מהתינוקות שנולדו במשקל 5,000 גרם ומעלה עברו שלושת העשורים הראשונים לחייהם. - נוכחות או היעדר קיומה של אפילפסיה. כמו חולי שיתוק מוחין, גם לסובלים מאפילפסיה
יש מגוון רחב של חומרות ותדירות לסימפטומים.
ככלל, עם זאת, תוחלת החיים של הסובלים משיתוק מוחין אשר חווים גם התקפים אפילפטיים קצרה יותר. - פרק הזמן בו התרחש נזק מוחי הקשור לשיתוק מוחין.
למעלה משלושה רבעים מהילדים שסבלו מנזק מוחי וכתוצאה מכך משיתוק מוחין חוו את הטראומה הסיבתית לפני שהגיעו לגיל חודש;
זה מכונה שיתוק מוחין מוקדם.
לעיתים, תינוק מבוגר יותר עלול לחוות טראומת ראש אשר בסופו של דבר גורמת לשיתוק מוחין מאוחר.
ילדים כאלה נוטים לסבול מסימפטומים קשים חמורים יותר ותוחלת חיים קצרה יותר מאלו עם שיתוק מוחין מוקדם. - מין – בנות עם שיתוק מוחין נוטות לחיות יותר מבנים; זה נכון במיוחד לגבי מקרים של שיתוק מוחין מאוחר,
בהם 80 אחוז מהבנות יחיו עד גיל 30 לעומת 69 אחוז מהבנים שנפגעו.
מוות נובע בדרך כלל מסיבוכי שיתוק מוחין
מכיוון ששיתוק מוחין היא הפרעה שאינה מתקדמת,
כל פגיעה במוח שעומדת בבסיס נכותו של אדם שנפגע משיתוק מוחין לא תתקדם ככל שהאדם מזדקן.
כתוצאה מכך, זה בדרך כלל אחד או יותר מהסיבוכים הנובעים לעתים קרובות מתסמיני המחלה
אשר מובילים בסופו של דבר לפטירתו של האדם. סיבוכים כאלה עשויים לכלול:
- אתגרים באכילה – נוקשות שרירים בלסתות עלולה לגרום לסובלים משיתוק מוחין
לסבול מלקות וקושי לבלוע כראוי מזון, ובכך הדבר הופך אותם לחשופים יותר
להתפתחות של דלקות ריאה הנובעות מחלקיקי מזון הנשאפים למערכת הנשימה.
תת תזונה עלולה גם כן להתרחש במקרים בהם צריכת המזון אינה מספקת. - פצעי לחץ – מי שמרותק לכיסא גלגלים או למיטה עלול לסבול מפצעי לחץ
אשר אם הם אינם מטופלים עלולים להתפתח למצב מסכן חיים. - הזדקנות מוקדמת – שרירים, כולל שריר הלב, נוטים להזדקן מהר יותר כאשר משתמשים בהם לעתים רחוקות.
כתוצאה מכך, התנועה המוגבלת הקשורה לשיתוק מוחין
נוטה לדרדר את מצב השרירים בקצב מהיר יותר מאשר אצל אנשים שאינם מושפעים מהשיתוק. - כאב פיזי ורגשי – חולי שיתוק מוחין נוטים לחוות רמות גבוהות יותר
של דיכאון וכאב פיזי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
אף על פי שהסיבה המדויקת למתאם בין כאב ותוחלת חיים מקוצרת אינה ידועה,
הוכח כי גורמים כאלה מגדילים את הסיכוי לפטירה מוקדמת.
טיפול נכון חיוני לחיים ארוכים יותר
טיפול נכון הממתן את הסיבוכים השכיחים ביותר הקשורים לשיתוק מוחין
יאפשר לחולים רבים לחיות חיים ארוכים ובריאים.
ניתן להתגבר על אתגרי האכלה חמורים באמצעות ניתוח גסטרוסטומיה המאפשר להעביר מזון ישירות לקיבה.
מטפלים קשובים יכולים למזער את הסיכונים הכרוכים בפצעי לחץ וכאבים רגשיים.
ניתן לטפל בכאב פיזי באמצעות שילוב של פיזיותרפיה, דיאטה ותרופות במידת הצורך.
ניהול זהיר של התקפי פרכוסים הוא קריטי לחולי שיתוק מוחין הסובלים גם מאפילפסיה,
ויש לפקח על כל מצב רפואי נוסף (יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס וכו ') בעזרת רופא מומחה.
תקווה לסובלים משיתוק מוחין
טכנולוגיות רפואיות מודרניות מספקות מידה גבוהה של תקווה לאלו הסובלים משיתוק מוחין,
אולם עם זאת, קריטי להורים שככל שקיים גורם שאחראי לשיתוק מוחין ממנו סובל ילדם
יישא באחריות לרשלנותו וזאת כמובן לצורך קבלת פיצוי כספי אשר יעזור להורים להתמודד על צרכיו של הילד ועם הנזק הכלכלי העצום שנגרם להם.
אם אתם סבורים שייתכן כי מחלת הילד שלכם הינה תוצאה של רשלנות רפואית, אל תהססו לפנות אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי ללא עלות וללא התחייבות.
תוכן משלים למאמר זה
רשלנות רפואית המובילה לשיתוק מוחין