פיצוי על מות קרוב משפחה ברשלנות רפואית

מה קרה? הסיפור מאחורי פסק הדין

נער בן 16, ללא מחלות רקע, עישן סיגריות אלקטרוניות ופיתח
מחלת ריאות חמורה הידועה בשם EVALI — פגיעה ריאתית הקשורה לאידוי.
מצבו הידרדר במהירות, ובתחילת אפריל 2023 הוא הובהל לבית החולים. הטיפול הרגיל לא הספיק,
ובסופו של דבר חובר הנער למכשיר אקמו — מכשיר חמצון חוץ-גופי
שתפקידו להחליף את פעולת הריאות ולאפשר להן להתאושש.
המכשיר הוחדר לגופו של הנער באמצעות קנולה שהוצמדה לכלי דם בצווארו.
בזמן החלפת משמרת, כשאיש מהצוות לא שמר עליו עין, נשמע קול חריג מחדרו.
הצוות הרפואי מיהר להגיב ומצא שהקנולה נתלשה. למרות כל המאמצים — הנער נפטר. הוא היה בן 16 בלבד.

למה הנתבעים הודו ברשלנות?

כבר בתחילת ההליך המשפטי הודיעו הנתבעים — קופת חולים כללית
וצוות הרופאים — שאינם מתכוונים להתמודד עם שאלת ההתרשלות.
כלומר: הם הכירו בכך שהצוות הרפואי התרשל בשמירה על הנער.
השאלה שנותרה במחלוקת הייתה שאלה אחרת לחלוטין — שאלת הקשר הסיבתי.
הנתבעים טענו: גם אילו הקנולה לא נתלשה, סיכוייו של הנער לשרוד את מחלת הריאות הקשה היו זניחים.
לכן, לשיטתם, הרשלנות לא “גרמה” למוות — הנער היה נפטר ממילא.
המשפחה, לעומתם, טענה שסיכויי הנער להחלים היו גבוהים, ושהרשלנות היא שקצצה את חייו.
מקרים כאלה, שבהם הנתבעת מודה ברשלנות אך מכחישה את הקשר לנזק,
הם חלק ממה שנדון בהרחבה בתחום רשלנות רפואית בבית חולים — ודורשים טיפול משפטי ממוקד ומנוסה.

השאלה שהכריעה את התיק: מה היו סיכויי הנער לשרוד?

זו הייתה שאלת מיליון השקל — או ליתר דיוק, שאלת 830,000 השקל.
שני צדדים הביאו מומחים מהשורה הראשונה בתחום מחלות ריאה.
כל אחד הציג מחקרים, נתונים סטטיסטיים וניתוחים קליניים, ובית המשפט נדרש להכריע.
הנתבעים הצביעו על כך שמתוך עשרה חולי EVALI שחוברו למכשיר אקמו
במחקר מקיף שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine — כולם נפטרו.
המשפחה טענה שסטטיסטיקה זו אינה רלוונטית, שכן הנער היה צעיר,
בריא ללא מחלות רקע, ושהייתה מגמת שיפור קלינית לפני האירוע.
בית המשפט בחן את כל הנתונים וקבע: סיכויי ההחלמה של הנער לא היו זניחים,
אך גם לא עלו על 50%. המסקנה הסבירה ביותר — אובדן של 40% מסיכויי ההחלמה כתוצאה מהרשלנות.

אובדן סיכויי החלמה הכלי המשפטי שאפשר את הפיצוי

בתביעות רשלנות רפואית רבות מתעורר קושי אמיתי:
אי-אפשר לדעת בוודאות מה היה קורה אילו לא הייתה רשלנות.
הרי המחלה כבר הייתה קשה. אולי החולה לא היה שורד ממילא.
הפתרון שהמשפט הישראלי מכיר בו נקרא “דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה”.
לפי דוקטרינה זו, כאשר רשלנות רפואית קצצה את סיכויי החולה להחלים הקיצוץ בסיכויים הוא עצמו נזק בר-פיצוי.
לא צריך להוכיח שהחולה היה ודאי שורד; מספיק להוכיח שסיכוייו קוצצו בשל הרשלנות.
הדוקטרינה פועלת לפי שלושה מסלולים: אם סיכויי ההחלמה שנגרעו עולים על 50% — מגיע פיצוי מלא. אם הם זניחים — אין פיצוי.
ואם הם בתווך, כמו במקרה הזה עם 40%  מגיע פיצוי יחסי בגובה אותו שיעור מהנזק הכולל.

כיצד חושב הפיצוי של 830,000 ₪?

בית המשפט קבע שלושה ראשי נזק. ראשית, הפסד השתכרות בשנים האבודות הנזק הכלכלי מחיים שנגדעו בגיל 16.
חישוב זה נעשה לפי 30% מהשכר הממוצע במשק,
לתקופת ההשתכרות האבודה, בהיוון מתאים.
הסכום שהתקבל עמד על כ-1,155,000 ₪.
שנית, נזק לא ממוני בסך 900,000 ₪  פיצוי על קיצור תוחלת החיים,
על הסבל שחווה הנער ברגעים האחרונים לאחר ניתוק הקנולה,
ועל הפגיעה הצפויה באיכות חייו אילו היה שורד.
שלישית, הוצאות קבורה ולוויה בסכום גלובלי של 20,000 ₪.
סך הנזק הכולל עמד על כ-2,075,000 ₪.
בית המשפט הכפיל סכום זה בשיעור אובדן הסיכויים שקבע  40%
וכך הגיע לפיצוי הסופי של 830,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6%.

מה לומדים מפסק הדין הזה?

פסק דין זה מלמד מספר דברים חשובים.
ראשית, חובת השמירה על חולה המחובר למכשיר רפואי מורכב היא חובה מוחלטת,
ואי-קיומה גם לזמן קצר, גם בשעת החלפת משמרת יכולה לגרור אחריות משפטית כבדה.
שנית, גם כאשר מצבו הרפואי של הנפגע היה קשה מלכתחילה, זה לא פוטר את הצוות הרפואי מאחריות.
כל עוד ניתן להוכיח שהרשלנות קצצה סיכויים ממשיים ניתן לקבל פיצוי.
שלישית, שאלת “מה היה קורה ללא הרשלנות” היא שאלה שניתן לטעון אותה
ולנצח בה גם כשאין ודאות מוחלטת, וגם כשהמחלה הבסיסית הייתה קשה.
הדוקטרינה של אובדן סיכויי החלמה קיימת בדיוק למקרים כאלה.

אחת הטענות שאני שומע שוב ושוב מפי נתבעות היא “הנפגע היה מת ממילא”
או “תוחלת החיים שלו הייתה נמוכה ממילא בגלל לחץ דם גבוה וכולסטרול.”
טיפלתי בתיקים שבהם ניסו לצייר קטין עם שיתוק מוחין
כאילו ממילא לא היה שורד זמן רב ועדיין הצלחנו להביא פיצוי ראוי.
הניסיון לימד אותי שויכוח תוחלת החיים ניתן לנצח בו,
ושגם כשהנתבעת מביאה חוות דעת שמנסה להקטין את הנזק יש מה לענות.
ולפני שמוותרים על תביעה בגלל שמישהו אמר שאין טעם כדאי לדעת שגם הפיצוי בגין כאב וסבל
לבדו יכול להגיע לסכומים משמעותיים, גם כשהויכוח על תוחלת החיים עדיין פתוח.

אם אתם שוקלים תביעה בעקבות אובדן יקיר, או שנאמר לכם שאין טעם לתבוע פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
משרד עורך הדין שמואל קשיוב מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ומלווה משפחות גם במקרים המורכבים ביותר.